הרב אריה שטרן לסרוגים: רק הציונות הדתית מבינה את יום ירושלים
רבה של ירושלים הרב אריה שטרן אומר בראיון חג לסרוגים כי "לא רק בירושלים, אלא בכל הארץ, צריך שיהיו רבנים שמזדהים עם הערכים של ארץ ישראל ומדינת ישראל"
יום ירושלים תש"פ – 53 שנה לאיחוד העיר. רבה של ירושלים הרב אריה שטרן, מספר בראיון לסרוגים על העדות שלו כתלמיד בישיבת 'מרכז הרב' בזמן המלחמה, על כוח האמונה של הרב צבי יהודה זצ"ל, ועל הצורך ברבנים ציונים-דתיים בירושלים ובכל הארץ.
נחזור עם הרב לאותה שנה. איפה הרב נמצא בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, יום העצמאות תשכ"ז?
תמיד מחברים את יום ירושלים תשכ"ז ליום העצמאות תשכ"ז, וזה חיבור נכון, בזכות אותה דרשה מפורסמת של הרב צבי יהודה זצ"ל, בסעודה לכבוד יום העצמאות, ואז הרב צבי יהודה הפליא לעשות, ומי שהיה נוכח זוכר, אבל צריך להזכיר.
באותה שנה הייתה אווירה של דיכאון בארץ, עוד לפני תקופת ההמתנה, הייתה תקופת המיתון. דיברו על כך שהאחרון שיוצא יכבה את האור. הייתה הרגשה של חולשה גדולה בכל היכולת שלנו להחזיק את מדינת ישראל. וכנגד זה הרב צבי יהודה דיבר. הוא רצה להגיד על כך שלא רק על הדברים שיש לנו צריך להחזיק, אלא גם על מה שאין לנו ויהיה לנו צריך לדבר.
ואז הוא דיבר בהתלהבות גדולה על 'איפה שכם שלנו? איפה חברון שלנו?' כאילו מדברים רק על תל אביב, אבל בכל זאת לזכור את כל ארץ ישראל בשלמותה.
לרב צבי יהודה הייתה אמונה
באים שהרב צבי יהודה היה נביא. אני לא יודע אם היה נביא, אבל אני כן יודע שהיה מאמין גדול. והכוח הגדול שלו היה באמונה. גם בימים חלשים, גם בימים של קטנות, הרב צבי יהודה תמיד שמר על התחזקות באמונה. מי שעומד בסעודה באותה שנה מסכנה – של מיתון, של מצעד צבאי בירושלים שהוחרם על ידי השגרירים הזרים, דיכאון גדול צבאית, חברתית וכלכלית – ומדבר בהתלהבות עצומה, באמונה על כל חלקי ארץ ישראל ששייך לנו. זו הייתה האמונה הגדולה של הרב צבי יהודה וזה מה שעמד לנו.
ולמחרת יום העצמאות, מתחילה תקופת ההמתנה, ומגייסים את המילואים. איפה המלחמה תופסת את הרב?
הייתי חייל, לא קצין גבוה, טוראי פשוט, גויסתי למחרת יום העצמאות, בחזית הגולן. זו הייתה מלחמה מיוחדת במינה. מלחמה בששה ימים, יום שני ושלישי בצבא המצרי, יומיים בירדן, ובשישי שבת נגד הסורים זה נשמע מעולם אחר. לפעמים אני מתפעל איך אנחנו לא יודעים להעריך את הנס הגדול של המלחמה הזו.
יום ירושלים זה הבסיס של הציונות הדתית
את יום העצמאות חוגג רוב עם ישראל, דתיים וחילונים, אולי הציבור החרדי פחות, אבל את יום ירושלים חוגג רק הציבור הציוני דתי. העלייה של המדרגה הזו, לירושלים, רק מעטים מבינים אותה?
כן. כיון שזה הבסיס של הציונות הדתית. הציונות הדתית זו לא ציונות עם כיפה, כמו שרב כתב לאחרונה, שהוא עשה סיור עם אביו בקיבוץ דתי, ואמר 'זה בית אלפא עם כיפה'. הציונות הדתית היא לא ציונות עם כיפה, אלא ההבנה שקיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל זה משולב בתפיסת החיים והאמונה שלנו. זה לא נפרד, שמירת התורה והמצוות כוללת גם בקיומה של המדינה.
קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל, זה לא משהו שאפשר להעריך אותו ברמה חילונית. לכן אנו מוצאים שהחילונים הם חילונים – אין להם חינוך תורני, וזו המשימה שלנו בדור הזה, כן לדבר אמונה ולהכניס אותה גם אליהם. אצל החרדים יש בריחה מהיכולת לתת ביטוי רוחני אמוני לקיומנו המיוחד.
גם לפני 200 שנה הייתה ירושלים, והיא הייתה משאת הנפש של כל יהודי בעולם. אבל זה היה דבר טוב. אבל מאז תשכ"ז, ירושלים חזרה להיות חלק מהמדינה היהודית. הכוח של המדינה היהודית נתן לנו את התפיסה בירושלים, וזה מחזק את התפיסה האמונית שלנו על ארץ ישראל, לא כמדינה חילונית, אלא כמדינה עם משמעות תורנית ואמונית.
את ירושלים אני אוהב להגדיר כ'מקדש מלך עיר מלוכה'. מה זה אומר? זה גם מקדש וגם מלוכה. זה החידוש של עם ישראל. בכל בוקר אומרים בברכת ישתבח: 'קדושה ומלכות', אלה שני מושגים שנראים סותרים. אבל זה המיוחד – מקדש עיר מלוכה – השילוב של המלוכה עם הקודש. אי אפשר לשלטון של עם ישראל בלי התייחסות לקדושה, ואי אפשר לקדושה בלי המלכות.
זה מה שמובן בציונות הדתית, לא כולם שמים לב לזה. אי אפשר להתעלם מהקדושה של ארץ ישראל ומדינת ישראל, ארץ ישראל לא יכולה להיות שייכת לעם ישראל, בלי השלטון שיש בו מצווה של תורה.
צריך שיהיו רבני ערים מהציונות הדתית
הרב שטרן נמצא בעיצומה של סוגיה פוליטית. הוא הגיע לגיל 75 בו מוצאים הרבנים לגימלאות, אך יש ביכולתו של השר לשירותי דת להאריך את כהונתו בחמש שנים נוספות, אך הוא נמנע עד כה, ככל הנראה בשל שיקולים פוליטיים של מפלגת ש"ס העומדת בראש המשרד.
הרב עצמו סרב להתייחס למאמצים להארכת כהונתו, אך דיבר על הצורך ברבנים ציוניים דתיים בירושלים ובשאר ערי הארץ: "לא רק בירושלים, אלא בכל הארץ, צריך שיהיו רבנים שמזדהים עם הערכים של ארץ ישראל ומדינת ישראל. החיבור שיש לתורה ואמונה, לעם ישראל, לארץ ישראל וזה בא לידי שיא בירושלים. בכלל ירושלים מלכדת את כולם, סימן שהיסוד הזה נמצא בתוכו של הציבור החילוני, אבל לא רואים את זה, אולי פעם בדור"
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו