בשבוע הבא נציין את יום ירושלים. כשאמרתי נציין, התכוונתי לבני ובנות הציונות הדתית שיפתחו את היום בתפילה חגיגית כשהם לבושים חולצות לבנות, ימשיכו לאירועים שונים – הרצאות, שירה בציבור, שיעורים בישיבות.

למחרת יצאו רבים מאיתנו, בעיקר הצעירים ברוחם, לריקודגלים בירושלים ובערים המעורבות. מעגלים מעגלים של רוקדים ובידיהם דגלים יעברו בין רחובות ירושלים אל רחבת הכותל המערבי לתפילה חגיגית עם הלל שלם.

מנגד, בתקשורת הישראלית, יעלו בזה אחר זה מקוננים שונים ויבכו את התחרדותה של העיר, את בריחת החילוניים בגלל העדר מקומות בילוי, את כיעורה, לכלוכה ועוניה של עיר הבירה, את הסכסוך הבלתי נגמר בינינו לבין הערבים כתוצאה מהכיבוש ואת הניצחון הגדול שהפך לאסון, לשיטתם כמובן. ניסיון השנים האחרונות מלמד שיהיו גם דתיים שיתלוננו על הלאומניות של הריקודגלים ועל הפרדת בנים ובנות לרחובות שונים.

בתווך, יעביר רוב הציבור את היום באדישות יחסית. אולי האזנה לכמה שירי ירושלים ברדיו (יהורם גאון מן הסתם), אבל לא הרבה יותר מזה – הולכים לעבודה, חוזרים. בירושלים הם גם ככה לא היו הרבה זמן ולא מתוכנן טיול לשם בקרוב. זה משהו של דתיים, החבר'ה הנחמדים שכל הזמן שרים ורוקדים ולא מפחדים מדרך ארוכה.

להוציא את היום הזה מהציונות הדתית

מן הראוי היה שאת היום החשוב הזה, בו שחררו כוחות צה"ל את ירושלים, בעזרת ה' כמובן, ואת יתר שטחי יהודה ושומרון, תציין מדינת ישראל בקול גדול ובשמחה ציבורית מלאה. לא זכינו לכך לצערנו וחבל. השאלה היא האם יש דרך בה נוכל להוציא את היום הזה מידיה של הציונות הדתית אל כלל עם ישראל.

אין כוונתי ביצירת אירועים 'שלנו' אליהם נזמין את החילונים לרקוד לצלילי מוזיקה חסידית, אלא בבניית תוכן ליום הזה שיגרום לציבור הישראלי להתחבר אליו ולהפוך אותו לחג לאומי. ירושלים היא מרכז האומה, קונצנזוס לאומי וחשוב לשמר את זה כך, בעיקר אל מול הקולות המכחישים ומבטלים את הקשר הנצחי שלנו לעיר שחוברה לה יחדיו.

חוק משנת 1998 (ביזמת חנן פורת ז"ל, אלא מה) שמתייחס ליום ירושלים לא קבע מסמרות ברורים בנוגע לדרך בה הוא צריך להיות מצוין. יש הרבה מקום ליוזמה אישית ופחות הגדרה ברורה. יש הטוענים שגם העובדה שמדובר ביום לימודים ולא בחופשה לא היטיבה עם החגיגיות, אבל מחשש לחיי לא אקרא להפוך אותו ליום שבתון מוחלט. גם בבתי הספר, עם זאת, ניתן להפוך את היום למשמעותי באמצעות טקסים, הרצאות וסרטים. חלק מבתי הספר עולים לירושלים, אבל אלו שלא עולים יכולים ליצוק תוכן גם בין כתלי בית הספר.

==

לאחרונה, לאחר דיון עם כמה חברים בנושא, פתחנו דף פייסבוק – 'יום ירושלים – חג לאומי' על מנת להעלות את הנושא לסדר היום ולפתוח דיון על צביונו של היום. אתם מוזמנים להצטרף לדף ולדיונים בו, להעלות רעיונות משלכם ולבנות תכניות. כך נוכל להתחיל תהליך שבסופו, בעזרת ה', נזכה לראות את כל עם ישראל חוגג ושמח ברחובות ירושלים, עם הזקנים והזקנות והילדים המשחקים ברחובותיה.

לדף הפייסבוק 'יום ירושלים – חג לאומי לחצו כאן.