אישור החוק המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בענייני ממונות בהסכמת הצדדים ממשיך לעורר הדים. מי שמבקש להרגיע את הרוחות ולהסביר את המהלך הוא שלמה פילבר, שטוען כי לא מדובר בשינוי סדרי עולם, אלא בתיקון עוול היסטורי של בג"ץ.
"לכל מי שקם הבוקר ונבהל שהגענו לאיראן – אז לא", כתב פילבר. "הכנסת החזירה לבתי הדין הרבניים סמכות שבג"ץ החליט לבטל להם".
20 שנה של בתי דין פרטיים
פילבר מזכיר כי עד שנת 2006, בתי הדין הרבניים הממלכתיים יכלו לדון בסכסוכי ממונות כבוררים כאשר שני הצדדים הסכימו לכך. אלא שאז, בפסיקת "סימה אמיר", ביטל בג"ץ (בהובלת השופטים פרוקצ'יה, חשין וג'ובראן) את האפשרות הזו. "הם אמרו לבתי הדין: 'אתם רק בנישואין וגירושין, תודה'", מסביר פילבר.
לדבריו, ב-20 השנים שחלפו מאז הפסיקה, התמלא הוואקום על ידי בתי דין פרטיים לממונות (כמו 'ארץ חמדה-גזית' ואחרים), שהפכו לכתובת עבור הציבור המעוניין בדין תורה.
"פשוט חופש בחירה"
הלילה, עם אישורו הסופי של חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), המעגל נסגר. מעתה, בתי הדין הרבניים הממלכתיים יוכלו שוב לדון בסכסוכים אזרחיים – כמו חוזים, סכסוכי שכנים וענייני ממונות – וזאת בתנאי שישנה הסכמה מפורשת בכתב של שני הצדדים להתדיין לפי דין תורה.
פילבר מסכם את המהלך כצעד דמוקרטי מובהק: "מי שרוצה – ילך. מי שלא – לא חייב. פשוט החזרנו לציבור את החופש לבחור. קוראים לזה דמוקרטיה".
תגובות