הימין ניצח בקרב אבל עלול להפסיד את המערכה
העובדה שכמעט כולם מדברים על הצורך לתקן את היחסים בין רשויות השלטון היא ניצחון ענק למחנה השמרני אך המחיר של התקדמות לשינוי בכל מחיר עלול להיות כבד מידי

העובדה שכמעט כולם מדברים על הצורך לתקן את היחסים בין רשויות השלטון היא ניצחון ענק למחנה השמרני אך המחיר של התקדמות לשינוי בכל מחיר עלול להיות כבד מידי
ככל שהמחאה מחריפה, מתברר שבעבור חלק מהמפגינים המטרה איננה הרפורמה המשפטית, אלא הפלת נתניהו. דווקא בגלל זה הקואליציה צריכה להסכים לציר ההידברות מול בני גנץ
אין ספק שהרפורמה המשפטית תשנה סדרי עולם, ולכן ראוי שיהיה על זה שיח אמיתי. הבעיה ששני הצדדים מקשיבים יותר לצעקות הקיצוניים ולצייצני הרשת, וחוששים להגיע להסכמות
גם מי שתומך ברפורמה המשפטית צריך לאמץ מידה של צניעות ולקבל את העובדה שבקרב הקולות המתנגדים יש אמת. אם יש לקח מהמאבק על גוש קטיף, זה שאסור לזלזל בצד השני
סמוטריץ' ובן גביר נישאו על ההבטחה להביא לשינוי בנושאי ביטחון ומשילות אבל השבוע הם חוו את המפגש עם המציאות: נתניהו הוא זה שקובע את המדיניות, ואין חדש תחת השמש
כלפי חוץ נתניהו משדר שהרפורמה המשפטית תעבור, אך גם הוא מבין שיהיה קשה לבטל את הביקורת של בכירי הכלכלנים. כעת הזמן להסכים ליוזמת הנשיא הרצוג ולחתור להסכמה רחבה
התוכנית לקידום רפורמה משפטית מצטלבת עם הפסילה של דרעי וכעת מונחת לפתחה של הקואליציה האפשרות להוכיח שהחקיקה נועדה לחזק את הדמוקרטיה ולא לשרת את הפוליטיקאים
נדיר שפוליטיקאי מגיע לתפקיד כשמאחוריו תפיסת עולם מגובשת וחזון אמיתי. יריב לוין מתייצב למשימת חייו במשרד המשפטים ואם לבחון את הרקע שלו – הוא מתכוון ללכת עד הסוף
בנימין נתניהו חוזר ללשכת ראש הממשלה, הפעם עם הקואליציה הכי ימנית ודתית שהייתה לו מעולם. האתגר יהיה ביכולת לממש את ההבטחות לציבור, ובו בעת לשרת את כל האזרחים
ההתייצבות של סמוטריץ' ובן גביר מאחורי הדרישה של החרדים לקדם חוק יסוד שיאפשר השתמטות משירות צבאי, מהווה בגידה בציבור הדתי שבחר בהם ומאמין בערך הנשיאה הלאומית בנטל
במקום לנהל משא ומתן מהיר ולקדם את החלפת השלטון, הליכוד התנהל בעצלתיים וכך באופן רשלני נתניהו מגיע לסוף תקופת המנדט שלו עם הלשון בחוץ, ושהאשראי הציבורי שלו אוזל
הקשיים במשא ובמתן ובחלוקת התפקידים מצביעים על בעיה מרכזית בקואליציה החדשה – בין הצדדים לא קיים אמון וכל אחד מנסה למקסם את כוחו כי הוא לא סומך על השותפים האחרים
התקרית בחברון הציבה בפני איתמר בן גביר מבחן התנהגות ראשון לקראת קבלת תפקיד בכיר בשולחן הממשלה. למרות הניסיון לאמץ דימוי חדש, בן גביר לא מצליח להתרגל למעמד המחייב
למרות שהליכוד מאשים את הציונות הדתית בדרישות "סחטניות", האמת היא שבנימין נתניהו פשוט לא מעוניין להעניק לסמוטריץ' עמדות השפעה ומעדיף לדחוק אותו לשוליים
משבר חלוקת התפקידים מעכב את הקמת הממשלה, אך לשיטתו של בצלאל סמוטריץ' המחלוקת נמצאת במקום אחר: האם הימין יחזור למשול והחשש ממשבר אמון מול הציבור
למרות האופוריה בהצלחה הגדולה של המחנה הלאומי, חייבים להימנע מרגש הנקמה נגד הצד המפסיד להוביל את סדר היום. לציבור הישראלי מגיע ריפוי, והתהליך חייב להתחיל מימין
איש לא ציפה להכרעה כזו ברורה בבחירות ולפוטנציאל אמיתי של ממשלת ימין יציבה לארבע שנים. כנראה שרק חווית הטראומה של המחנה הלאומי איפשרה את סיום הפלונטר הפוליטי
ביום שלישי יצעדו הישראלים לקלפיות, למרות הייאוש והחשש שגם הפעם לא תהיה הכרעה. בתוך שלל ההתחייבויות, הדבר היחיד שחייב להתממש זו ההבטחה להוציא את ישראל מהכאוס הפוליטי
למרות שבנימין נתניהו סידר את גוש הימין בצורה מיטבית ועושה מאמץ להביא עוד תומכים פוטנציאליים, ייתכן שהישועה שלו תגיע בסופו של דבר דווקא מההצלחה האישית של יאיר לפיד
אחרי שנים של ניסוי לייצר דימוי ממלכתי ונקי, יאיר לפיד הצליח תוך זמן קצר בתור ראש ממשלה, להוכיח שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. קידום ההסכם הימי הוא רק הוכחה לבעיה יותר רחבה