כבר עשרה שבועות שמדינת ישראל מתרסקת אל תוך עצמה, עם אחד הוויכוחים הלאומיים הכי קשים וסוערים שידעה מאז הקמתה סביב הרפורמה המשפטית.

מצד אחד, קואליציה הומוגנית ואידאולוגית שמנסה לקיים את ההבטחות שלה לבוחרים, להביא את האג'נדה הכי חשובה שלה לידי יישום, ולעשות שינוי נצרך במארג היחסים מול הרשות השופטת.

מנגד, אופוזיציה וחברה אזרחית שהצליחה להתלכד בצורה חסרת תקדים מול הממשלה ולגייס מאות אלפי מוחים להבעיר את השטח, כמו שלא נראה בישראל שנים רבות.

הפגנה בקפלן (צילום: בן כהן מגפון ניוז)

הדיון כבר מזמן יצא מהשדה משפטי. רוב התומכים והמתנגדים לא בקיאים כלל וכלל בסעיפי הרפורמה ולא מכירים את הדקויות בוויכוח שחוצה את המדינה, אבל זה כבר לא משנה.

הפלונטר הפוליטי של ארבע השנים האחרונות, התחלף בשאלה הכי מהותית שיש – לאן פניה של מדינת ישראל, ערב השנה ה-75 להקמתה, והאם אפשר עוד להמשיך לשחק יחד, באותם כללי משחק?

במשך שנים רבות, רק השוליים של הימין דיברו על הצורך ברפורמה במערכת המשפט, וניסו להוות קונטרה למהפכה השיפוטית שהשופט בדימוס אהרון ברק כפה על דעת עצמו.

דעות שהיו נחשבות עד לא מזמן משעממות ולעיתים 'הזויות', מצאו את מקומם בלב דעת הקהל של המחנה הלאומי, עם ההבנה הבסיסית שמשהו חייב להשתנות.

את יריב לוין ושמחה רוטמן אי אפשר להאשים שהם מקדמים את הרפורמה מסיבות אינטרסנטיות או פוליטיות צרות. זו דעתם כבר שנים רבות, עד אשר כבשו את מוקדי הכוח – משרד המשפטים ואת ועדת החוקה של הכנסת.

רוטמן, לוין ונתניהו (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

אבל משהו השתבש בדרך, ואת השאיפה המקורית שלהם כבר לא יהיה ניתן להשיג.

מותר לעשות בקרת נזקים

אפשר להמשיך לשחק את משחק האשמות למה זה קרה, מה היה יכול להיעשות אחרת והאם הבעיה היא רק בחוסר המוכנות של האופוזיציה לשתף פעולה ולהכיר העובדה שהמחנה הלאומי הוא זה שמוביל את החקיקה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מחאה השמאל מול הכנסת (צילום ארכיון: סרוגים)

בדבר אחד הימין כבר ניצח, וזה בעובדה שכולם מדברים על הצורך לשנות את מערכת היחסים בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון, וכבר ברור שמה שהיה – לא יכול להמשיך.

בכל הסקרים ברור שאזרחי ישראל השתכנעו שצריך להסדיר את מנגנוני השלטון במדינה, ואת הכוח המוגבר של בג"ץ חייבים למתן מיד.

כעת הזמן של הקואליציה לקחת צעד לאחור ולעשות מחשבה מחודשת.

כמו באמצע קרב, גם כשיש הרגשת ניצחון והכוח בידיים שלך, מפקד אחראי צריך לעצור לחשב האם המחיר שווה את הנזק, ואולי כדאי לכנס מחדש את הלוחמים ולחשב מחדש את טקטיקת הלחימה.

מחנה הימין כבר ניצח בדעת הקהל וקיבע את העובדה שיש צורך אמיתי ברפורמה, אבל אם הוא ימשיך בכל הכוח עכשיו, הוא עלול להפסיד את המטרה החשובה ביותר – הבטחת עתידה של מדינת ישראל.

זה קשה, מעורב פה הרבה אגו וזה מצריך הרבה אומץ, אבל דווקא רוטמן ולוין שחיכו כל כך הרבה שנים ליישם את החלום שלהם, צריכים להשהות אותו עוד קצת, כדי לא לגרום לכך שהתוכנית שלהם אולי עוברת 100%, אבל בדרך החברה הישראלית התדרדרה לקו האפס.