יאיר לפיד מכהן בתור ראש ממשלה בסך הכל שלושה חודשים וחצי אבל נראה שהוא מרגיש בלשכה החשובה במדינה מאוד נוח, למרות תפקידו הזמני.

מיד עם פירוק הממשלה והעברת המקל מנפתלי בנט אליו, היה ברור שלפיד מתכוון לנצל את חלון ההזדמנויות על מנת להגיע לבחירות הכי חזק שהוא יכול ולקבע את מעמדו בגוש השמאל.

לפיד אכן עשה זאת בחודשים האחרונים, רק שככל הנראה הוא קיבל בדרך החלטה לזרוק בצד את כל המילים הגבוהות שהוא בעבר האמין בהם, או לפחות שידר כך.

צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90)

דוגמאות? הנה על קצה המזלג: ניסיון המחטף של מינוי יוסי ביילין ליו"ר רשות הטבע והגנים (שנבלם בווטו ע"י בנט), ההצבעה בעד מינוי מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים (שסוכל בעתירה לבג"ץ), העלאת הסוגייה הפלסטינית בעצרת האו"ם, בניגוד לקווי היסוד עליו חתם עם ימינה.

השיא הגיע בשבועות האחרונים עם קידום ההסכם עם לבנון, וההחלטה של לפיד להימנע מאישורו במליאת הכנסת.

מתעלם מהיועמ"שית, פועל נגד התקשורת

מעניין היה לדעת מה היה קורה אם לפיד ונתניהו היו כל אחד בתפקידו של השני. מה היה אומר ראש האופוזיציה לפיד? האם היה מקבל את הטענות של ראש הממשלה נתניהו? התשובה די ברורה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

לפיד בהצהרה על הסכם עם לבנון (צילום: לע"מ)

גם ההמלצה של היועמ"שית גלי בהרה-מיארה להביא את ההסכם לאישור כנסת ("האפשרות העדיפה והרצויה") נופנפה מהר על ידי לפיד.

לזכותו ייאמר שהוא לא מסתיר את מחשבותיו ובמענה לשאלת עיתונאים אמר שלשום: "לאור ההתנהגות המופקרת באופוזיציה, החלטנו לא להביא את ההסכם לאישור הכנסת", או כפרפרזה למירי רגב: "מה שווה האופוזיציה אם אתה לא שולט בה?".

ובל נשכח את העתירה השערורייתית של יש עתיד נגד ערוץ 14, שהעניק תחושה ציבורית שראש ממשלה רודף אמצעי תקשורת ופועל לסגירתו, צעד שכמובן נעצר על ידי ועדת הבחירות.

כל זה כמובן מצטרף להפרות ההבטחות מאז הקמת הממשלה – ממשלה מנופחת, חוק נורווגי מורחב, מינוי מקורבים, חלוקת כספיים קואליציוניים – והתמונה שמצטיירת זה שלפיד התרגל מהר מאוד למנעמי השלטון.

לפיד חושף את עורו

עוד שבועיים וחצי יגיעו שוב אזרחי ישראל לקלפי, ולפי הסקרים העדכניים ללפיד יש סיכוי לא רע להישאר גם אחריו בתפקיד ראש ממשלת המעבר, במקרה סביר של בחירות שישיות.

הבעיה של לפיד כפולה: גם האמון שלו נפגם ונחשף האמת אחרי אותם "ערכים" דמוקרטיים אותו הוא הבטיח לקדם וגם עשוי להתנתק במחנה שלו, אם נתניהו יחזור לשלטון.

לפיד (צילום ארכיון: אבשלום ששוני/פלאש 90)

כל הביקורת נגד הימין שעלולה לצוף בעתיד, תיבחן בצורה אחרת לאור ההתנהלות של לפיד ושאר שותפיו לממשלה היוצאת.

יש שיגידו "שדברים שרואים מכאן – לא רואים משם" ואולי זה נכון בניהול מדינה דה פקטו, וככה זה פוליטיקה.

אז לאחר הרבה שנים שמחנה הימין היה תחת מתקפה וכל פעולה של נתניהו נבחנה בשבע עיניים, לפחות עכשיו האמת יצאה לאור.

לפיד אמנם נהנה מהילת המנהיג, אבל נראה שפחות אכפת לו מהמחיר התדמיתי שהוא משלם בקרב חלק מהציבור.