זה לקח כמעט חודשיים וממש בדקות האחרונות לפני שנגמרה לו תקופת המנדט, סוף סוף בנימין נתניהו התקשר לנשיא המדינה הרצוג על מנת להגיד לו את צמד המילים "עלה בידי", שמבשר את הספירה לאחור להשבעת הממשלה החדשה.

מה שהיה יכול להיות משא ומתן מהיר ויעיל של קואליציה מלוכדת והומוגנית, הפך למופע סחטנות ודחיינות שבה הליכוד לא מצליח ליישר את השותפות שלו ומנגד הן לא מביעות אמון בהבטחות של מי שמיועד להיות ראש הממשלה שלהם.

באופן טבעי כל מפלגה הגיעה עם סל הדרישות שלה לשולחן המשא ומתן אך ככל שעבר הזמן, נדמה היה שהרף ממשיך לעלות וכל אחד מנסה לוודא שהוא לא נשאר "פראייר" מול הליכוד.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

שיחת נתניהו-הרצוג, ארכיון (צילום: דוברות הליכוד)

הפעם מדובר בממשלת ימין "על מלא", לכאורה בעלת פוטנציאל לקואליציה יציבה ויחסית אחידה, שיכולה להחזיק מעמד לאורך שנים וליישם באמת את המדיניות של המחנה הלאומי, כפי שהציבור הרחב בחר בו בתחילת חודש נובמבר.

כל זה היה יכול להיות נכון אלמלא חוק אחד שהממשלה חדשה מתכננת לקדם והולך לפגוע פגיעה אנושה במרקם החברתי של מדינת ישראל, ועלול להביא לפילוג אמיתי בין המגזרים.

לפי ההסכמים הקואליציוניים, בכנסת הקרובה יחוקק "חוק יסוד: לימוד התורה", חוק שיתווסף לשורת חוקי היסוד ואמורים להוות בסיס חוקתי למדינה נטולת חוקה רשמית.

חרדים ליד לשכת הגיוס בירושלים (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש 90)

על פניו יש מה לברך – מדינת ישראל שהיא מדינת הלאום של העם היהודי, מכירה בערך לימוד התורה ומעניקה לו מקום של כבוד בציבוריות הישראלית ובמארג קבלת החלטות הלאומית.

רק שמאחורי ההחלטה מסתתרת הכוונה לאפשר בחסות החוק השתמטות של עשרות אלפי חרדים ברי גיוס, שלא ייקחו חלק מנשיאת הנטל הצבאי, בתירוץ של לימוד תורה.

מיעוט קיצוני מול הרוב הציוני

את החרדים אפשר אולי להבין אבל מה שמדאיג באמת זה ההתייצבות המלאה של שאר מפלגות הימין הציוניות מאחורי הדרישה חסרת התקדים של הסיעות החרדיות, סמוטריץ' ובן גביר אף הגדילו לעשות והכניסו את "סעיף ההשתמטות" בהסכמים איתם והתחייבו בפני החרדים ליישר איתם קו באותה חקיקה עתידית.

צילום: יונתן זינדל, אוליביה פיטוסי ומיכאל גלעדי – פלאש 90

את ש"ס ויהדות התורה אמנם מייצגים 18 חברי כנסת, אבל שאר הקואליציה מונה 46 ח"כים אחרים, ויחד עם הרוב הציוני מסיעות האופוזיציה, יש רוב ברור שמשרת את מדינת ישראל בשירות צבאי או לאומי וחש כעת שמיעוט קיצוני תוקע סכין בלב האתוס הציוני.

השאלה איך היד של סמוטריץ' ובן גביר, שזכו לאהדה עצומה בציבור הסרוג ובקרב לובשי המדים, לא רועדת כשהם חותמים על אותה בקשה, שמנוגדת לערך השירות למען המולדת אליה מחונכים בני ובנות הציונות הדתית?

במהלך קמפיין הבחירות האחרון הבטיחה רשימת הציונות הדתית לשמור על חיילי צה"ל, אבל כעת הם מאפשרים להפוך אותם לסוג ב', כמעט "פראיירים", לעומת בני גילם שנשארים בבתי המדרש המחוממים.

אמנם החזרת מחנה הימין לשלטון היא אינטרס מרכזי אבל המחיר שתשלם החברה הישראלית אם חוקי ההשתמטות יאושרו עשויה להוות קו שבר חסר תקדים בין הציבור החרדי לשאר האוכלוסייה היהודית, ואם האצבעות של נציגי הציונות הדתית ועוצמה יהודית יסייעו בכך – האשמה תהיה גם עליהם.

ערך השירות נחלש?

סוגיית הגיוס לצבא של בני הישיבות הייתה תמיד מורכבת ולא בטוח שיש לה פתרון פשוט, אבל רמיסת הבסיס המשותף של הנשיאה הלאומית בנטל השירות היא קו אדום.

כבר שנים רבות שהציבור הסרוג נחשב מהמובילים בטבלת הגיוס הארצית, עם תיכונים דתיים נמצאים בצמרת ההתנדבות לשירות קרבי וכמות כיפות על מגרשי המסדרים בבה"ד 1 שרק ממשיכה לעלות.

(צילום ארכיון: קורינה קרן/פלאש 90)

ערך השירות הצבאי נטועה עמוק במגזר הציוני דתי, כעת נראה שהמפלגות שאמורות לייצג אותם מעדיפים ערכים אחרים כמו ישיבה על כיסאות הממשלה.

אם בצלאל סמוטריץ' ובן גביר לא רוצים לאבד קשר עם הציבור ששלח אותם – עוד לא מאוחר להודיע למקביליהם בסיעות החרדיות שלכידות הצבא יותר חשוב, ושהם לא יתנו את קולם לחוקי ההשתמטות שלהם.