סערת הסרטון: רבנים סרוגים במכתב חיזוק לדובר צה"ל
בעקבות הסרת הסרטון המתריס, שיגרו הרב חיים נבון והרב עמיחי גורדין מכתב לדובר צה"ל בו נכתב: "מעריכים מאוד את נחישותכם לשמור על צה״ל מחוץ למחלוקות ציבוריות ככל שניתן"
בעקבות הסרת הסרטון המתריס, שיגרו הרב חיים נבון והרב עמיחי גורדין מכתב לדובר צה"ל בו נכתב: "מעריכים מאוד את נחישותכם לשמור על צה״ל מחוץ למחלוקות ציבוריות ככל שניתן"
הרב עמיחי גורדין מגיב לפרסום 'בסרוגים' על כך ש-10% ממסיימי קורס החובלים ביום רביעי הקרוב, מצנן את ההתלהבות ומכה על חטא: "אנחנו הרבנים והמחנכים לא ביארנו מספיק שיש הבדל עצום בין קורס טיס מעורב לקורס חובלים מעורב"
אנחנו חיים בחברה חסרת חמלה. חברה חסרת רחמים. חברה שמסוגלת להוציא להורג אדם או מוסד רק בגלל שהם שמעו משפטים שמקוממים אותם. הרב עמיחי גורדין מותח קו בין פרשת המסרונים לסערת הרב יגאל לוינשטיין
ההתעקשות הנחרצת שלנו על הסעיף ההצהרתי ועל סעיף הקצין נבע מכך שלא היינו מסוגלים להשלים עם זה שבפקודה של צה"ל יופיעו עקרונות המקדמים אג'נדות חיצוניות או הצהרות על כפיית אדם לעבור על ההלכה
יכול להיות שאתה צודק, כבוד הרב גורדין, ובאמת בזכויות החייל הדתי לא חלה התדרדרות מאז הפגישה הקודמת, אבל האם בזה אנחנו עסוקים – בלהציל את החבר'ה שלנו מייחוד בפילבוקס?! זה שיש גדודים שלמים, שהחיילים שמשרתים בהם מכנים אותם 'בית בושת', זה לא עניינינו?
ידידי הרב דוד וכטל. כוונתך רצויה אבל דבריך רעים וחמורים. כדאי שתתנצל מהר בפני הרמטכ"ל על דבריך שעל אף שנבעו מלב אמיתי וכואב אין דרך אחרת מלכנות אותם כדברי שקר וכזב. הרב עמיחי גורדין חושף מה היה בפגישת הרבנים עם הרמטכ"ל
האמת צריכה להיאמר. לא רק נשיאת בית המשפט פרמה את הממלכתיות. גם אנחנו פרמנו אותה. למרות כל הדברים החמים שאני חש כלפי הטקס לא ניתן להתחמק מהתחושה הקשה שעשינו את הממלכתיות קרדום לחפור בה
לא ניתן לשליין ולא לשרון גל להפיץ שנאה ורוע ביננו. הבעיה בשליין אינה שהוא שמאלני אלא בכך שהוא דמגוג המפיץ שנאה. איננו זקוקים לימניים המפיצים רוע ושנאה בעצמם כדי שייצרו מאזן אימה בתוכנו
הרב עמיטל ניגש לבמה ובקול נרגש קרא לבחורים משיעורים ד' וה' לגשת לחדרים ולארוז את החפצים שלהם. ארבעה בחורים חזרו בארון. בחור אחד מאלו שעלו על האוטובוסים עדיין לא שב
בחודש האחרון יצא לי לשוחח עם אדם בכיר במפלגת העבודה. הוא בא אלינו בטענות ושאל איך זה שהציבור הדתי מדיר עצמו ממפלגת העבודה ולמה אדם דתי לא יכול להיות שמאלני
התביעה הרפורמית לרחבה משלהם סמוך לכותל המערבי היא סוג של הלצה היסטורית נדירה. דמיינו לעצמכם את זהבה גלאון ויריב אופנהיימר עותרים לבג"ץ בתביעה שיתנו להם לרכוש בית בקרית ארבע
אנחנו מנצלים את הכוח הפוליטי שלנו ומתעקשים על נושא שאין לנו בו שום עניין. אין שום סיבה שלא לאפשר לפסולי חיתון להירשם במודל של ברית הזוגיות. הם ממילא עושים את זה דרך נישואין בקפריסין, ונרשמים בסוף במשרד הפנים כזוג נשוי. אם לא נשכיל להתגמש היכן שניתן, אנחנו נאבד בסוף הכל
מעליב ומביש. עולה רושם שראש הממשלה ושרי הקבינט לא מאמינים שבאמת אפשר להחזיר את הדר ואורון. הם לא מוכנים לקחת סיכונים בשביל להפעיל לחץ על חמאס
אמירות בגנות העלייה ל'הר הבית' אינן חדשות והן לגיטימיות לגמרי. גם החשש ההלכתי שמטריד רבנים גדולים וחשובים ולהבדיל גם החשש הביטחוני בנוגע להשלכות של מהלך כזה על האזור הם חששות כבדי משקל
קבוצת קציני מילואים, עליה נמנה גם כותב שורות אלו, יזמה מכתב לרמטכ"ל בעניין זה. כדי להשיג חתימות היה עלינו להגיע לציבור רחב. הכתובת הייתה אחת. חנן פורת. חנן עזר לנו להפיץ את המכתב בין בתי הכנסת. כמובן שגם הראנו לו את נוסח המכתב. היינו צעירים ומיליטנטים – הנוסח היה בהתאם. כשחנן ראה את הנוסח, הוא חייך ונזף בנו. 'לא צריך לאיים', הסביר, 'זאת לא הדרך שלנו'. כִּתבו על הקושי העצום שיש לנו עם שירות מעורב.
תכנית מיוחדת עליה שמעו ראשי החמ"ד בשבוע שעבר הינה 'תכנית צורים', תכנית להכשרת אנשי חינוך מובילים בעלי יכולות גבוהות בתחום ההוראה והחינוך ובניית עתודה ניהולית של מכללת 'הרצוג'
לפני חמש עשרה שנה קרא עיתונאי צעיר להפסיק את לימוד הגמרא בישיבות. הוא טעה. בעולם הישיבות איננו מזריחים את החמה וזוכים לפופולאריות מיידית מהתלמידים. בעולם הישיבות אנחנו מורידים גשם על התלמידים. רק גשם שיחדור לעצמותיהם יוליד בהם כוחות איתנים וחזקים. כמו הגשם, התורה לא פועלת בצורה מיידית
אסור שהשיחות בין בני זוג יתמצו בסידורים שעליהם לעשות. בני זוג מחויבים להקדיש זמן לשיחה ביניהם. שיחה שתיגע בהם עצמם, ולא במחויבויות. לא מדובר במותרות, זאת מחויבות בסיסית בלתי ניתנת לפשרה. על זה נכרתה ביניהם הברית בזמן החופה. על השיתוף הנפשי ועל האהבה.
קשה לחבר שירים דתיים שלא יהיו קיטשיים, ענה לה איש האמת הזה. אבל אני מתכנן לכתוב שירים לא על הדת, אלא על מקומי ותחושתי כאדם דתי. 'אני עוד אכתוב שירים', הבטיח לה מאיר. והנה הוא כתב. שיר קצר. משפט אחד שאומר הכל
'קרעת לי את הלב', אמרתי ליוני, ומחשבותיי נדדו עשרים שנים אחורנית. נזכרתי איך ישבנו יחד על ספסלי בית המדרש, מקשיבים בערגה לשיחות של הרב עמיטל. הצטערתי מאוד. כמה חבל שהרב עמיטל לא זכה לשמוע את יוני