היה מרגש אתמול. מאוד. על שדות הקטל והדם של תש"ח שבהם איבדנו מספר בלתי נתפס של 240 לוחמים, עמדה אתמול הנהגת המדינה וחגגה יובל שנים להפרחת שממת הרי הטרשים של הגוש. מוש (מפקדו האחרון של הגוש) ורעיו נשכבו לפני שבעים שנה על הגדר כדי להגן על ירושלים ועכשיו שבה ירושלים והוקירה תודה לגוש וללוחמיו.

טוב עשתה ממשלת ישראל שארגנה טקס ממלכתי המציין את השיבה ליהודה שומרון הבקעה והגולן. יש בי הכרת טובה עמוקה לראש הממשלה ולשרי החינוך והתרבות על ארגון הטקס החשוב הזה. הטקס עשה צדק היסטורי עם חבלי ארצנו הנטושים שחיכו לנו בשיממונם במשך אלפי שנים. (המלעיזים הטוענים שההרים הללו היו מיושבים בתושבים ערבים רבים מוזמנים להביט בתמונות מתחילת שנות השבעים ולהשוותם לפריחה המופלאה של הרים אלו כעת)

כשקראתי את מכתבה הקצר והנוקב של שרת המשפטים אל נשיאת בית המשפט העליון לא יכולתי שלא להזדהות עם דבריה המדוייקים והכואבים של השרה על פרימת הממלכתיות. בתוך עמי אני חי. התחושות בקרב תושבי הגוש בעקבות דבריה של נשיאת בית המשפט הינן קשות מאוד. האמון החשוב ברשות השופטת שחשים תושבי הגוש כורסם במידה לא מועטה. חבל.

פרמנו את הממלכתיות. הרב עמיחי גורדין

אבל האמת צריכה להיאמר. לא רק נשיאת בית המשפט פרמה את הממלכתיות. גם אנחנו פרמנו אותה. למרות כל הדברים החמים שאני חש כלפי הטקס לא ניתן להתחמק מהתחושה הקשה שעשינו את הממלכתיות קרדום לחפור בה. הנאומים שנאמרו אמש חרגו מתחום הממלכתיות (לא כולם) התביעה להכיל ריבונות על חלקים בשטחי יהודה ושומרון (שאני מזדהה איתה מאוד) יכולה וצריכה להיאמר באלפי הזדמנויות שונות. לא בטקס ממלכתי, שעצם הממלכתיות שלו נתונה בספק. מקומה של הצהרתו החשובה של ראש הממשלה על כך שנמשיך לבנות, (הצהרה שהלוואי שתתממש) איננה בטקס ממלכתי אלא בעצרת בחירות.

נדגיש, הטקס היה חשוב מאין כמותו ומרגש. אבל, דווקא בגלל זה, הצער על השימוש הפוליטי בו מקומם עוד יותר. גם אנחנו פרמנו את הממלכתיות. גם אנחנו שותפים לעובדה שלוחמי תש"ח של הגוש שהגיע להם הוקרה ממלכתית לא קיבלו את הוקרה זאת במלואה. עשינו את הממלכתיות קרדום לחפור בה.