דעות

הראי"ה קוק, דאג לעניים במסירות, וקנאותו לכבוד התורה ולומדיה הביא אותו לסטור אפילו לאדם עשיר ונכבד שפגע בכבוד אברך. גם אני ספגתי סטירה מהרב בני אייזנר זצ"ל שהגיעה מאותו מקום של עומק הלב

ספרים רבים לא יספיקו לתאר את ים החכמה והחסד של אותו ענק, שהיה ראוי להיות רב ראשי לישראל ואף רב ראשי לעולם. אך אין זה פותר אותנו מללקט פירורים מתחת לשולחנו

העצה של הרב קוק לחיים אופטימיים היא למצוא סיפוק בהשתלמות ולא במרדף חסר סיכוי אחר השלמות: "הבקשה בעצמה היא התכלית המבוקשת ולא המציאה, שהיא בלתי אפשרית"

דומני כי בדורנו האינדיבידואליסטי, השאלות הלאומיות והקולקטיביות איבדו ממרכזיותן, ואף הציונות הפכה למציאות המובנת מאליה ואיננה עוד אידיאה מחשבתית לענות בה

האולימפיאדה העניקה לנו שוב תשוקה לחינוך ספורטיבי. הפרישה של סימון ביילס נתנה הצצה למחירים. אז איך מתנהלים בעולם הטובעני הזה? כגודל הציפיות, כך גודל האכזבות – הגיע הזמן לשנות נוסחה

אין דרך לגשר על הפערים כשלא מבינים את הצרכים אחד של השני. הבנה היא מפתח לקשר. גם בנושא האהבה; אהבה, זה לא שהיא קיימת או לא. אהבה אפשר לעורר בכל שלב

המפלגות בגוש הימין; תקווה חדשה וימינה לא הולכות כרגע לבניית תשתית רחבה של מפלגה אחת משיקולים שונים, סער ובנט לא מעוניינים כרגע, אך בכיר במערכת הפוליטית טוען שצריך לפעול לכך

אחת התפיסות המוטעות שהשתרשה אצל לא מעט מתומכי ביבי מהציבור הדתי לאומי – שהוא בעצמו שומר מסורת. הגיע הזמן שנפסיק לפשפש לנתניהו בציציות, כי אם נצפה ממנו להיות דתי, זה ייגמר רע

בפרשתנו משה רבינו חוזר לעקידה, ובונה את הקומה של ירושלים כמקום אשר יבחר ה', והקומה הזו, תופשת עד ימנו מקום מאוד מרכזי בחיי האומה. הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע. צפו:

המתעמלת הפנומנאלית האמריקאית רצתה להתמודד עם הקשיים של עצמה, אך שמה לכולנו מראה על הישגיות, מצוינות והמחירים שיש להם. סימון ביילס נתנה שיעור לעולם במקום הכי תחרותי והישגי שיש

הליבה של המהפכה בכשרות היא לאפשר לכל שלושה אנשים שאחד מהם היה רב עיר, לפתוח מערכת כשרות ולקבוע את הכללים שלה. כל השאר הם רק עטיפות מרשרשות

מצד מצדדי משנת הראי"ה עלולים להיות כאלה שמגלים פנים במשנתו שיכופפו את המציאות בעבור האידיאה הקבועה וגם מצד מצדדי משנת הגרי"ד עלולים להיות כאלה שיכופפו את התורה בפני המציאות המסובכת | תגובה לרב אברהם סתיו

נפתלי בנט כתב ספר והבטיח לנצח מגפה, אך המציאות קצת יותר מורכבת כשאתה בתפקיד הקשה אולי בעולם. אבל מדוע שותפיו של בנט מפקירים אותו במערכה? ליברמן ולפיד לא משתתפים באף דיון?

כבר הרבה שנים שהציבור משלים עם העובדה שהוועדה למינוי דיינים נשלטת בידי שמרנים שמכתיבים את הנישואים והגירושים של כולנו, ומינוי הדיינים מוזנח לטובת סוגיות שנחשבות בוערות יותר. והנה סוף סוף רוחות של שינוי

האם רבותינו התנאים לא הכירו מאמר זה כאשר הם דחו על הסף את ה'צדוקים', את ה'בייתוסים', את ה'מינים' למיניהם, את ה'קראים', את ה'כותים', ועוד ועוד שאר חולים רוחניים שבעמנו?!

אני מציע לקורא לא ללכת שולל אחר הסברים פתלתלים שינסו לרבע את המעגל ולהסביר למה אין פה כל שינוי בדעותיו. גם משיחות עם כמה מתלמידיו ומתושבי הר ברכה, עולה כי זה אכן "לא הרב מלמד שהכרנו"

הרב שלמה אבינר סופד לבני גל: טיפס לאיטו מתוך יושר פנימי, מחילוניות לעבודת ד'. בכל העבודות בהן עבד, תמיד עבד ביושר, ולא נתן לשום מקצוע לסחוף אותו למחוזות אפלים

כאשר המעשים נגזרים מתפיסה שטחית וקטנה של המציאות ולא מתוך התורה, ורק לאחר מעשה דורשים מהתורה אישור, הופכת התורה להיות 'קישוט' נחמד. נחמד כשיש אותו, אבל אפשר להסתדר בלעדיו, זמנית כמובן

לא רק קורונה: הממשלה הנוכחית הבנויה טלאים טלאים, והאתגר שלה להביא תקציב במצב הזה ולאחר שלא היה תקציב מדינה שלוש שנים. המהירות לרפורמות לא ברורה וגם ההזדמנות הפוליטית יכולה לחמוק ממנה

מה שמקובל בעיקר במגזר החילוני ומתחיל להתפשט גם למגזר הדתי, זה קודם כל לחוות את שלב האהבה (מדלגים על שלב הכבוד), מחפשים זוגיות רק אם מתאהבים, רק אם יש את הריגושים האלה