בעקבות מכתבו של השר לשירותי דת מתן כהנא, לרבני ישראל לתת לו הערות על רפורמת הכשרות המתוכננת, שלח הרב אליעזר שמחה ווייס, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל את תשובתו.

מכתב תשובה לשר הדתות

במבט ראשון מכתבו של מר מתן כהנא שר לענייני דת, לא מובן להיכן הוא חותר. הוא מזכיר 'בעיות במערכת הכשרות ואינו מפרט מה הם, הוא כותב על בשר לא כשר שחדר לבסיסי צה"ל, ואינו מפרט האם הוא פנה בנידון לרבנות הצבאית, הוא מדבר על המשמרת שלו, ואינו מסביר על מה הוא בעצם מתכוון לשמור.

הוא מדבר על קבוצת עמלים לשיפור מערכת הכשרות, ואיננו מגלה מי הם אותם עמלים ומה ניסיונם בכשרות, הוא מסמן את הרבנים המקומיים כנקודה בעיה במערכת הכשרות, ואינו מציין שבעצם בערים רבות בארץ לא מכהן אפילו רב ראשי אחד כבר תקופה ארוכה, וכך הוא ממשיך לדבר על מושגים מעולם האינסטלציה ['שסתומים'] וההנדסה ['מנגנון בטיחות'].

לאחר קריאה נוספת של המכתב אני שואל את עצמי מה בעצם השר הנכבד רוצה. לחזק את הדת? לשמור על הכשרות? לחזק את כוחו הציבורי? להתנכל לרבנים? לנטרל את כח הרבנים בארץ?

ותקרבו אלי כולכם – בערבוביא

ואז כאשר אני נבוך ומבולבל, אני נזכר בדברי הפרשנדתא, רבינו שלמה יצחקי המכונה רש"י, לספר דברים פרק א' פסוק כב, על הפסוק 'ותקרבון אלי כולכם'. לכאורה דמוקרטיה במיטבה. המון העם פונה למנהיג ומציג בפניו את דעתו בפומבי כיצד על העם להתנהל במדבר.

אבל רש"י מפרש אחרת. 'בערבוביא. ולהלן הוא אומר 'ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו, הן הראנו וגו'. אותה קריבה היתה הוגנת, ילדים מכבדים את הזקנים, ושלחום לפניהם, וזקנים מכבדים את הראשים ללכת לפניהם, אבל כאן, ותקרבון אלי כולכם, בערבוביא, ילדים דוחפים את הזקנים, וזקנים דוחפים את הראשים'.

לא מתקיים דיאלוג, רק הבטחה לקרוא את ההערות

ובכן מר מתן כהנא נוהג כאותה התנהגות 'דמוקרטית' ישראלית במדבר. ילדים דוחפים את הזקנים. כהנא בכל התוכנית שלו, איננו מתייעץ עם הזקנים, וגם לא עם הראשים. הוא דוחף אותם, וכפי שהוא מציין בדבריו, יחד עמו יש עוד קבוצה שמסייעת בידו לדחוף ולדחוף עוד ועוד את הזקנים ואת הראשים שסמכותם מקובלת על העם.

זו טיבה של הדמוקרטיה הישראלית לפי השקפת עולמו של מר מתן כהנא. במשמרת שלו, זה מה שיקרה כאן: ערבוביא, דחיפות, ומאבקים חסרי תוחלת. כבוד לזקנים? קריבה הוגנת? מתן אפשרות לראשים לנהל את הכשרות? שום כלום.

אפילו הדבר האלמנטרי בעולם ההלכה, של דו שיח הלכתי והחלפת דעות לא נמצא בטייסת של כהנא תת אלוף במיל' הוא רק מבטיח לנו שהוא יקרא את ההערות שיקבל. תודה רבה.

זה מה שעומד לדעתי מאחורי מכתבו של מר כהנא שר הדתות.

כהנא נלחם בעד אי שמירת שמיטה

אתייחס לנקודה הלכתית אחת שמופיעה במכתב. שמיטה והיתר המכירה. מר כהנא מגלה את קלפיו, כשהוא כותב שבסל המטרות שלו נמצא 'השסתום' למנוע מהרבנות הראשית לישראל לאסור שימוש בהיתר מכירה.

לא זה המקום להתייחס להיתר המכירה  שהייתה הוראת שעה בעת צרה (שבע"ה עבר/יעבור) עם שלל 'הבאגים' שמאפיינים אותו. מה שדוקר זה, כיצד מר מתן כהנא, שסביו נמנו על ותיקי קיבוץ חפץ חיים, וקיימו את מצוות שמיטה כהלכתה, מתנכר למשנת השמיטה של הקיבוץ, ולוחם בעד אי שמירת שמיטה. בבית העלמין של חפץ חיים טמונים ותיקי הקיבוץ. המצבות לא מספרות דבר. מלבד שם הנפטר ותאריך הסתלקותו, אצל ותיקי חפץ חיים לא מוסיפים שבחים על המצבות. כאן שוכבים במנוחת עולמים חיילי השמיטה האלמונים. והנה מגיח לו משום מקום כהנא, לדחוף אותם הוא כבר לא יכול, אז הוא מתנער ממורשת שמירת שמיטה שהנחילו המייסדים לבניהם ולנכדיהם. אוי, כמה זה עצוב.

ולחברי הרבנים ומפקחי הכשרות אומר: שאו תפקידכם בעוז ובגאון, לא תבושו מפני המלעיגים על עבודתכם. דעו, כי המשמרת שלהם, ורק היא, היא זו שתקבע כיצד תתפקד הכשרות במדינת ישראל.