מועצת הרבנות הראשית לישראל אישרה החלטה תקדימית הקובעת לראשונה גבולות גזרה ורף מינימום ומקסימום לסכום הכתובה הנרשם בטקסי הנישואין בישראל.
על פי ההחלטה, שהתקבלה בישיבת המועצה מיום ג' באלול תשפ"ו, סכום הכתובה בחתונות לא יפחת מ-36,000 שקלים ולא יעלה על 360,000 שקלים.
סוף לכתובות המופרזות: סוגיית "גמירות דעת"
את המהלך ההיסטורי לקביעת הרף יזם נשיא בית הדין הרבני הגדול, הראשון לציון הרב הראשי לישראל הרב דוד יוסף, זאת על רקע דיונים ממושכים בבתי הדין הרבניים סביב תופעת הכתובות המופרזות – מקרים שבהם חתנים כותבים בכתובה סכומי עתק דמיוניים של מיליוני שקלים, ללא כל יכולת ריאלית לעמוד בהם בבוא היום.
סוגיה זו העסיקה לאורך השנים את פוסקי ההלכה והדיינים בשאלת "גמירות דעת" – האם התחייבות כספית שאין מאחוריה יכולת מימוש אמיתית נחשבת להתחייבות הלכתית תקפה, ומהן ההשלכות המעשיות והמשפטיות של כתובות כאלה בעת פירוק הנישואין ומימושן בבית הדין.
ההחלטה התקבלה בהסתמך על עבודתה המקיפה של ועדת דיינים מיוחדת. חברים בוועדה זו הראשונים לציון והרבנים הראשיים – הרב דוד יוסף והרב קלמן מאיר בר, חבר מועצת הרבנות הראשית ויו"ר ועדת הנישואין הרב יעקב שפירא, וכן דייני בית הדין הרבני הגדול: הרב אברהם שינדלר, הרב מאיר פרימן, הרב דוד ברדוגו, הרב ציון לוז והרב אברהם שלוש.
"ביטחון כלכלי אמירתי לאישה"
נשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב הראשי לישראל הגאון רבי קלמן מאיר בר, הסביר את הרקע והצורך המיידי בתקנה החדשה:
"נוצר מצב שבו חתנים מתחייבים בכתובה סכומים דמיוניים, שברור מלכתחילה שאין להם שום כוונה או יכולת לעמוד בהם, ובכך פוגעים בעצם המשמעות ההלכתית של המסמך.
יחד עם זאת, לא ניתן להשאיר את הדבר פרוץ לחלוטין ללא כל מינימום מוגדר, שכן הכתובה נועדה להעניק לאישה ביטחון כלכלי אמיתי. הקביעה של רף תחתון ורף עליון נועדה להחזיר את הכתובה למקומה הראוי - מסמך הלכתי בעל משמעות, ולא הצהרת כוונות ריקה מתוכן".