דעות

תוך דקות התקבצו סביבו עוד עובדים. תפילת מנחה. גם עובדים בכירים וגם עובדי דפוס עוצרים לכמה דקות ומתפללים יחד עם הבוס שלהם, לבוס האמיתי

סליחות עניינם להתחנן לד', בענווה, בצניעות, בחרדת קודש, בהכנעה. ובוודאי לא לעבור ברחובות של העיר העתיקה בירושלים בין שתים וחצי בלילה עד ארבע עם שופרות, גיטרות, רמקולים, דרבוקות ומגפונים

תהיה זו טעות חמורה מצד נתניהו לתקוף את הבית היהודי. הליכוד צריך להעביר כמה שיותר קולות ממפלגות השמאל לגוש הימין. לא לקחת קולות זה מזה בתוך גוש הימין

אופטימיות יהודית איננה ציפייה "לטוב ביותר" ולא "לרע ביותר", אלא לטוב שילך וינצח לאיטו במהלך ההיסטוריה – האישית, האנושית והקוסמולוגית. הטוב אינו מופיע בבת אחת אלא לאיטו; קוראים לזה פרספקטיבה

כשמסתכלים על החיבור של הבית היהודי עם איילת שקד, קשה שלא לראות את תסמונת סטוקהולם לנגד עיננו. שקד פגעה שוב ושוב ושוב בציונות הדתית, בכפיות טובה שאין כדוגמתה, ולמרות הכל, הציונות הדתית ממליכה אותה כראש המפלגה / דעה

בשמאל הישראלי התפתחה תחושת נרדפות, שאותה הביאו אבותיו המייסדים מאירופה. הם, שמחשיבים עצמם כהתגלמות האדם המשכיל, הגיעו למסקנה שהמחנה הלאומי מסורתי הוא המחסום בינו לבין התגשמות החלום של השלום עלי אדמות / יהודה שלם

אחרי הגשת הרשימות – נתניהו מגיע חזק מתמיד ועם מחנה מגובש היטב, בזמן שיאיר לפיד נכשל במאמצים שלו לאחד את גוש השינוי מאחוריו. גם אימוץ השיטות של היריב לא עזרו לו

10 שנים נמצאת איילת שקד בפוליטיקה, ולא הצליחה פעם אחת להחליט בעצמה על מהלך משמעותי. כמה שעות לפני הגשת הרשימות, ומה שיש לה ביד זה בעיקר בלאגן. ככה לא נראית מנהיגה. לפי הסקרים, מסתבר שגם הציבור כבר לא קונה את הבלוף

מעולם לא חלמנו להקים מדינה של אנשי הייטק ופרופסורים דגולים, על אף שאין לנו שום התנגדות שיהיו בתוכנו כאלה. לא התפללנו לחזור לארץ בשביל ללכת שבי אחרי תרבויות נכר, ואין לנו שום כוונה לתת להם לנהל את הליכות חיינו

ייתכן שזה מאוחר מידי, אך ההחלטה של שקד לחזור למקום שהחלה את הקריירה הפוליטית מהווה מבחינתה תיקון לטעויות שנעשו בשנים האחרונות. השאלה אם הציבור יביע בה שוב אמון

האיש שהציל את בני גנץ מעצמו, נשכר על ידי שרת הפנים איילת שקד שסובלת מאותה הבעיה ממנה סבל שר הבטחון. האם שקד יציל את שקד?

זו שעת המבחן של הציבור הליברלי. האם אתם מעדיפים את מרצ וליברמן או את הליכוד והחרדים? מבין שתי האופציות למי אתם יותר קרובים?

את הבחורים האלה צריך לשאת על כפיים. עליהם לדעת שבכל רגע נתון יש להם, ולכתחילה, גיבוי מוחלט. אנו חייבים להם את זה, זהו המעט שבמועט המגיע להם מכולנו – אהבה ללא תנאי, הערכה והוקרה עד אין קץ

איתמר בן גביר צובר פופולריות עצומה לא בזכות התקשורת אלא בגלל המציאות הקשה, שמצביעים רבים מרגישים שדווקא עוצמה יהודית תוכל להיות הקול שלהם בכנסת

יש מי שכבר הגדיר את מועצת החמ"ד כ"מועצת רחביה-גוש עציון". חוסר הגיוון האנושי במועצה איננו רק אידיאולוגי, אלא הוא גם אתני, מעמדי וסוציולוגי

האתגר של הציונות היום אינו מוגבל לשאלה כמה יהודים יבואו להצטרף לפרויקט הציוני הישראלי או כמה יתמכו במדינה מרחוק. האתגר הציוני העכשווי קשור ביכולת לגשר על הפערים בין השבטים השונים שכבר גרים בארץ ורואים בה את ביתם

ההתפטרות השקטה שבה ומעלה את הצורך בבחינה מחודשת לשינוי חקיקת המגן בדיני העבודה. כוחות השוק יכריעו אם אכן מדובר במחאה לגיטימית של עובדים בניסיון לשים גבולות ראויים, או בניסיון לייצר עובדות בשטח שאינן מתיישבות עם צרכי המעסיק

השימוש במונח "חרם" מפי אוטוריטה הלכתית, יכול להשתמע כקריאה לפעולה. במקום להסית ולקרוא לחרם, מוטב היה להטיף לאיסור עלילת שווא, עדות שקר, והלבנת פנים // תגובה לרב אליהו

זה לא מקרה שלאנשים הללו אין רוב בציבור היהודי, רוב הציבור היהודי בישראל לא יכול לסבול דיבור מסית ומפלג. הוא יודע ששנאת חינם גרועה מכל הסכנות

במקום לייצב את המערכת ולחזק את המשילות, העלאת אחוז החסימה משאירה את ישראל בתוך הכאוס הפוליטי. אם באמת רוצים לתקן את השיטה ולהביא לפתרון, צריך להחזיר את הגלגל לאחור