כנראה שיש אנשים שאינם שבעי רצון מתורתינו, לכן ממציאים דרכים חדשות לעבוד את ד'. המצאה חדשה היא "סיורי סליחות", שאין להם שום ערך של עבודת ד', אלא של עבודת הרעש. ואנו, תלמידי משה רבנו, אומרים: סיורי סליחות – לא ברעש ד'.

סליחות עניינם להתחנן לד', בענווה, בצניעות, בחרדת קודש, בהכנעה. ובוודאי לא לעבור ברחובות של העיר העתיקה בירושלים בין שתים וחצי בלילה עד ארבע עם שופרות, גיטרות, רמקולים, דרבוקות ומגפונים, ולגזול שינת התושבים במשך ארבעים יום. וכן מסעדות פתוחות עם תאורה חזקה.

לפעמים יש שואלים: איפה כתוב איסור גזל שינה? אכן לא כתוב. אין צורך לכתוב. התורה לא ניתנה לטיפשים אלא לעם חכם ונבון. לכתוב איסור גזל שינה, זה עלבון לאינטליגנציה, עלבון לרגישות. ודאי, גזל שינה נכלל ב'ואהבת לרעך כמוך'.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

סליחות ערב יום כיפור בכותל. ארכיון (צילום: חיים גולדברג)

הרי על עבירות בין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר. לכן יש לבקש סליחה, אבל ודאי לא להוסיף עבירות לשכונה שלמה.

לכן על כל אוהדי קרנבל הרעש לחדול מיד ולעבור בשקט, ואם אינם יכולים להיגמל מההתמכרות לרעש, לעבור בדרך חלופית.

לפייסם על העבר הנורא. כיצד יעשו זאת, זה עניינם. כמו שידעו להפריע, שידעו לתקן. אגב, זה כולל גם את כת המרעישים של שנים עברו.

ולסיום, דברי הגאון רבי ישראל סלנטר שנראים כאילו נכתבו היום: "נוהגים בסוף חודש אלול ובעשרת ימי תשובה, לקום בחצות הלילה או בהשכמה לסליחות. ויש אשר תוך זריזות המצווה, נכשלים בכמה עבירות: אין זה מקרה נדיר, שהאיש הזריז יקים רעש בקומו ויעורר את כל בני הבית, ואולי גם את הגרים בשכנותו. לפעמים, ישנם ביניהם חולים ותינוקות, שהוא גורם להם בזה צער ומכאובים. ויש אשר יאיץ בעוזרת ביתו לקום בעוד לילה להכין לו תה. ואם היא יתומה או אלמנה, כרגיל ברוב המקרים, הריהו עובר בזה משום 'כל אלמנה ויתום לא תענון' (שמות כב כא)".