איילת שקד נמצאת בפוליטיקה הארצית, כבר יותר מעשר שנים. לאורך כל הדרך הזו קשה להצביע אפילו פעם אחת על החלטה אמיצה אחת שקיבלה בעצמה.

היא הלכה עם בנט מימי מועצת יש"ע למפלגת הסטרטאפ שנקראה 'הישראלים', משם המשיכה איתו לפריימריז בבית היהודי, אירוע שבשיאו הצליח עם 12 מנדטים, ושקד אף נבחרה במקום הראשון בפריימריז, אבל לאורך כל הדרך היא תמיד הייתה בצל של בנט שניהל את המפלגה וקיבל את ההחלטות. גם בכהונה שלה במשרד המשפטים, קשה לציין אפילו צעד אחד שנעשה בניגוד לנשיאת בית המשפט העליון, ליועמ"ש או לפרקליטות המדינה. המדיניות של "שינויים בהסכמה" הם למעשה התחמקות מהכרעות קשות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

איילת שקד על התחייבות (אולפן סרוגים)

נגררת אחרי בנט לכל מקום

למרות שלא רצתה, היא נגררה אחריו להרפתקה המוזרה של 'הימין החדש', כשלאורך כל הדרך היא ממשיכה לתדרך את הרבנים והעסקנים, שהיא לא רצתה את המהלך. אחרי הקריסה בבחירות 2019, כתבי חצר בעיתונות ועסקנים ניהלו עבורה את הקמפיין "תנו לאיילת להוביל" והיא עמדה בראש המפלגה המאוחדת של הימין בבחירות 2019ב, אבל שנייה אחרי סגירת הקלפיות, בנט חזר להשתלט על העניינים, ואפילו מונה לשר ביטחון.

בבחירות 2020, לאורך כל המשא ומתן המתיש של ימינה עם סמוטריץ' ועם הרב רפי פרץ, איילת שקד עמדה בצד, כשהגברים מנהלים את כיפופי הידיים. זכרו להוציא אותה מהמחסן, רק כשהתחיל הקמפיין והיה צריך לפנות ללב החם של המגזר.

בחירות 2021, בנט בוגד במצביעים שלו, ומקים ממשלה עם השמאל ורע"ם, שקד עושה פרצופים, כאבי בטן, ויושבת בממשלה בלי שום טענות ומענות. אגב, עד עכשיו היא בתפקידה כשרת הפנים, למרות שהיא מצטערת על הקמת הממשלה. את פירוק הממשלה, לא היא עשתה, אלא החכ"ים הפשוטים, סילמן ושיקלי. ההחלטות הפוליטיות המרכזיות, עברו לידה, מעל הראש שלה או מתחתיה, אבל לא הייתה לה אף אמירה נחרצת. תמיד זה כן-ולא, ולא-וכן, ובוא נגיע להסכמות, ובוא נמשוך עוד קצת זמן, ונקים ועדה, ועוד ניסיון אחרון והמציאות מכתיבה את המהלכים.

מרים נאור ואסתר חיות ניצלו את זה בועדה למינוי שופטים, שמחה רוטמן ניצל את זה כדי להביך את הקואליציה בחוק האזרחות, אבל כשזה מגיע למגרש הפוליטי, וצריך לפנות ישירות לציבור, הפעם לשקד כבר אין על מי לזרוק את האחריות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

בנט ושקד: הימין החדש תרוץ עצמאית. יום לפני שהתאחדו עם סמוטריץ'

10 שנים בלי צעד אחד אמיץ

גם מאז פירוק הממשלה, נמשכים הגמגומים. בקמפיין בחירות 2022, כהנא, תפס צד ועבר למחנה הממלכתי, קארה פרש לדרך עצמאית, פינטו עזבה גם היא לסער וגנץ, ורק שקד נשארה באותו מקום של להיות באמצע. בניסיון למצוא מי שיחליט בשבילה, או כזה שאפשר לזרוק עליו אחריות, היא התאחדה עם יועז הנדל, אבל ששה שבועות לקח להם להבין שזה לא זה (ועכשיו הם רבים מי זרק את מי). אחרי הנדל, שקד חיפשה נהג תורן, יוסי ברודני, שהוא בכלל שלוחה של חגית משה, שני פוליטיקאים אנונימיים, שמצליחים לתמרן אותה.

המצב כל כך נואש, שגם היום, כמה שעות לפני הגשת הרשימות, הכדור בכלל לא נמצא בידיים של שקד. ברודני וחגית משה מחליטים עבורה על הרשימה, על האות, על השם של המפלגה. זה לא פלא שאף אחד לא רוצה להצטרף לאירוע הזה שעומד להסתיים כפארסה.

בנט, בניגוד לשקד, עשה כמה צעדים, חלקם אמיצים, חלקם היו טיפשיים. הוא הצליח להכניע את נתניהו בבחירות 2013, לסחוט ממנו את תיק המשפטים ב-2015, את תיק הביטחון ואפילו להגיע להיות ראש הממשלה. בנט היה מסוג האנשים שמעזים ומנצחים, אבל כשאתה מהמר – אתה עלול גם ליפול, ההצלחות על השם שלו וגם הכשלונות. שקד שברחה מאחריות לאורך כל הדרך, מנסה לברוח מהצל של בנט, אבל כשהיא צריכה להחליט לבד, זה פשוט לא עובד.

עשר שנים נמצאת איילת שקד בפוליטיקה, בערב ראש השנה תשע"ח (2018) היא התראיינה בכל מקום ודיברה על כך שהיא תהיה ראש ממשלה אחרי נתניהו ובנט. קשה לחשוב על צעד אמיץ אחד שהיא עשתה. ככה לא נראית מנהיגה. מסתבר שגם הציבור כבר לא קונה את הבלוף.