הסערה המגזרית האחרונה, שכמובן לא עניינה כמעט איש מעבר לגבולות הגזרה, נסובה סביב הביקורת המוקצנת של אבי מעוז על הרכבה של מועצת החמ"ד החדשה.

אבי מעוז, נציגה הפוליטי של ישיבת הר המור ושלוחותיה ,קבל על ייצוג היתר במועצה לישיבת הר עציון. את הוויכוח בין שני בתי המדרש הללו ניתן לתאר כ"ויכוח פנים אשכנזי מרתק", כפראפרזה על דבריו של אחד מהנבחרים החדשים למועצה, מו"ר הרב אורי שרקי.

אולם הוויכוח הזה, והעיסוק בסגנונו של מעוז מסיט את הוויכוח מהבעייתיות האמיתית בהרכבה של מועצת החמ"ד, שיש מי שכבר הגדיר אותה כ"מועצת רחביה-גוש עציון". חוסר הגיוון האנושי במועצה אינינו רק אידיאולוגי, אלא הוא גם אתני, מעמדי וסוציולוגי. מעבר לכך שבית המדרש (החשוב יש לומר) המזוהה עם ישיבת הר עציון קיבל משקל יתר, ניתן למעשה גם ייצוג עודף לאליטה הציונית-דתית האשכנזית בת המעמד הבינוני.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הרב שרקי באולפן סרוגים. ארכיון (צילום ועריכה: יוחנן בלייך)

ייצוגם של מזרחים במועצה הוא כתמונת ראי לייצוגם בחמ"ד – אם בחמ"ד יש (לאורך שנים רבות) שני שליש מזרחים ושליש אשכנזים, הרי שבין חברי המועצה יש רק כשליש מזרחים. מעבר לכך, יש לשים לב לכך שאין זהות מוחלטת בין מזרחיות לבין פריפריאליות, והייצוג של הפריפריה במועצה החדשה נמוך אף יותר, למרות שלמעלה ממחצית מהמוסדות של החמ"ד ממוקמים בפריפריה.

כך למשל מו"ר הרב שרקי הוא מזרחי אך הוא אינו דמות שצמחה בפריפריה. מהיכרותי איתו אני סמוך ובטוח שהוא ישמיע את קולה של הדתיות המזרחית באופן ברור, אולם הוא יכול פחות לקחת על עצמו את תפקיד נציג עיירות הפיתוח.

אין צורך להכביר במילים אודות חשיבותו של הייצוג. ראשית, גוף פדגוגי מייעץ כגון מועצת החמ"ד וודאי אמור להביא לידי ביטוי את מגוון האוכלוסיות והפרקטיקות הדתיות הנמצאות בתוך מערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל. לא יתכן שאנשים שגדלו בבורגנות הציונית-דתית של אזור ירושלים, ויהיו ראויים ככל שיהיו, יעצבו את מדיניות החמ"ד על כלל האוכלוסייה ההטרוגנית שבו.

יהיו שיגידו שממילא ההשפעה של מועצת החמ"ד היא מזערית. לאלה ברצוני להזכיר את החשיבות הסימבולית של הייצוג, והתחושה של אנשים שלא "סופרים" אותם כאשר לא ממנים גם אנשים הדומים להם. אגב, ניכר שבחמ"ד רגישים לעקרון הייצוג, ולראייה ריבוי הנשים במועצה החדשה.

לא מזמן השתתפתי במושב במסגרת הקונגרס למדעי היהדות. יו"ר המושב היה הרב פרופ' יהודה ברנדס, שגם הוא בין הנבחרים החדשים. בכנס הצגתי חלק מהמחקרים שלי העוסקים באתניות בחינוך הממלכתי דתי בישראל. טענתי שם גם, שבניגוד לעבר יש כיום יותר פתיחות בחמ"ד כלפי הדתיות המזרחית. כך למשל חלק ניכר מדמויות המופת היו מזרחיות- כגון הרב והרבנית קאפח והרב עוזיאל.

הרב פרופ' ברנדס הוא איש ראוי מאוד. סביר להניח שאם הייתי יושב בוועדת המינויים של המועצה, הייתי בוחר בו במקום גבוה . אולם העובדה שמועצת החמ"ד מורכב כמעט כולה משכפול דתי-תרבותי שלו, מלמדת שאולי טעיתי והדרך עוד ארוכה.

=======

ד"ר ארז טרבלסי, סוציולוג של החינוך. עמית הוראה במכללה האקדמית אשקלון