דעות

אם נפסיק לעבוד אצל גוש הימין ונחזור למי שאנחנו באמת בלי חנופה ובלי גמגום, נגלה שהכוחות יכולים להתכנס יחד לבניין התורה והאומה בארצה. בחזון אמיתי רחב ובהיר יש מקום לכולם ועל אף שוודאי יש חילוקים וויכוחים, אולם אלו יתפסו את מקומם האמיתי ובהקשר הכולל והנכון

יוני ורנר, יועצו הפוליטי של שר החינוך הרב רפי פרץ בטור אישי במיוחד בעקבות הסערה המגזרית: "הרב רפי בחר- תכפישו אותי עד יום מותי ואני לא אזרוק לפח 3 מנדטים של הימין לפח"

איש התקשורת החרדי משה גלסנר בטור בלעדי לסרוגים על השבוע הדרמטי של הציונות הדתית: "הכעס על רפי פרץ הוא למעשה כעס האכזבה על מצבה של המפלגה. הוא מחנך דגול ופוליטיקאי לא משהו. אם היה פוליטיקאי מוצלח יותר, ביטול ההסכם היה נסלח לו"

זה היה שבוע עמוס לציונות הדתית, על פלגיה, רצפיה, בית מדרשיה ומנהיגיה שהגיע לשיא בליל הסכינים ביום רביעי, בו 5 מראשי הציונות הדתית יצאו מרוויחים ומפסידים. סיכום פוליטי

התורה שבה ומדגישה לנו שוב את שמות בני ישראל על מנת לומר לנו שכל תהליך גאולת ישראל תלוי בשאלה אחת – האם בני ישראל יזכרו את שמם?

איננו מתנגדים לרב טל, לא משום שאנו חסידים שוטים, ולא מפני שאנחנו מפחדים לגלות את האמת, הסיבה היחידה שנשארנו לעמוד על עומדינו היא שאנחנו נאמנים לדבר ה', כמו בשבת, כמו בצניעות, כמו בכל דבר ה' זוהי הלכה, נאמנים אליו

ההצלחה של בנט להקים מפלגת ימין מאוחדת בלי איתמר בן גביר, מוכיחה ששנה אחרי שנטש בטריקת דלת, הוא עדיין הפוליטיקאי הכי חזק בציונות הדתית, תואר שמעיד דווקא על כשלונו לצלוח את המסע אליו יצא לפני שנה

אחת הרעות החולות של 'הבית היהודי' בשנים האחרונות היא הכניעות המוחלטת לכל מאוויו הפוליטיים והאישיים של נתניהו. לפחות בלילה הזה, בנט אמר לו לא. העמידה העצמאית והנחרצת הזאת מעוררת תקווה גם להמשך

מי יורשו האמתי של הרב דרוקמן: נפתלי בנט או איתמר בן גביר? מצד אחד הרב לא היסס לפרוש מהמפד"ל ולצאת נגדה, ואז לשוב אליה, מצד שני היה נחשב תמיד קיצוני בעמדותיו ורץ גם נגד אחוז החסימה

איננו עסוקים רק בעמידה אל מול הציבור הנאור, התקשורת והשמאל, אלא גם בדמותנו הנשקפת אלינו מן המראה. אולי נגביר את לימוד התורה מחד, ואת הערכים והאידאולוגיות הגדולות נפתח בנפרד, אבל כשנרד לשדה הפוליטי נתן למומחים בתחום לשחק לפנינו

ברגעים אלו רמת ההקצנה שוברת שיאים ומרקיעה שחקים. וכל המקצין הרי זה משובח. מיותר לומר שמדובר בהתבטאויות מיותרות, שטוב היה אילו לא נאמרו. אך כאן עולה השאלה האם לקבוצה עומדת הגנה מפני התבטאויות מעין אלו?

בתוך חמישה ימים, הפך הרב רפי, מאיש חינוך מוערך עם אלפי תלמידים, רב צבאי ראשי, ופוליטיקאי סביר, לאישיות בלתי רצויה, פוליטית, אך יותר חשוב, גם חינוכית

אשת התקשורת סיון רהב מאיר מתייחס לסערה שהתחוללה אמש בימין ואומרת כי לציונות הדתית מגיע הרבה יותר מאשר מופע האימים שהתחולל אתמול. ויש לה עוד 4 הערות חשובות

קשה לי מאוד עם הטינופת הפוליטית של חלק מהמנהיגים הפוליטים שלנו. אין לי כוח וגם אין שום צורך, לפרט את עומק הביצה שאליה חלק ממנהיגנו הוליך אותנו. אבל בסוף היום כשאני מסתכל על הרשימה שיצאה בסוף אני גאה מאוד להשתייך למגזר הציוני-דתי

לאחר סאגה מביכה ומורטת עצבים, האיש שהתפצל מהבית היהודי בראשו הוא עמד, חוזר אל אותו המקום. אחרי סיבוב ארוך כשהכוחות שנותרו התישו אחד את השני הוא בא וקטף את המקום הראשון שוב

12 שעות נותרו לסגירת הרשימות לכנסת ה-23. האיחוד של כלל מפלגות הימין הדתי נראה קשה מאי פעם. הפער בין בנט ובן גביר והדם הרע בין הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' נראה שגובר על הכל

במידה והבית היהודי לא יעבור את אחוז החסימה, יהיה זה מהפכה של ממש בציונות הדתית. אבל כאן מגיע הפרדוקס: במידה ומפלגת הציונות הדתית תימחק, יהיה זה דווקא החזרה של הציונות הדתית אל המפה

מיקומים, תיקים, רוטציות ומיזוגים. סמוטריץ' צודק, לא זה הסיפור שמונע את האיחוד עם הבית היהודי, אלא תואר אחד שהוא היה אמור לקבל מזמן, ועכשיו הרב רפי מונע אותו ממנו

איך יתכן שבשם הרגישות לסבל האנושי נרמסים ערכים בסיסיים לכדי השתקה והפחדת אנשי תורה וחינוך לבטא את עמדתם, ובאופן מוזר מצטרפים למקהלה זאת אף מבין חובשי ספסלי בית המדרש

מהלך הריצה הנפרדת של הימין החדש ללא שאר השותפות מימין לליכוד יבחן על סופו, אבל כרגע בנט עשה מהלך אמיץ. האם זה הדבר שיפתור את הפלונטר הפוליטי השבוי בסוגיית רק ביבי ורק לא ביבי? ימים יגידו