בפוליטיקה הכל אישי. ובמקרה הזה זה נכון שבעתיים. בראיון ברשת ב' חשף הבוקר (רביעי), השר בצלאל סמוטריץ' את הסיבות למה לא רצים יחד. לא פערים אידאולוגיים אלא אווירה טובה שצריך שתשרור בין החברים בה.

"לציונות הדתית לא מגיעה מפלגה מאולצת שמישהו מכריח את כולם להיכנס אל איזו קופסת שימורים ולהסתדר בניהם אחד עם השני", אמר לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן. במקרה כזה טען סמוטריץ': "אתה משקיע 90 אחוז מהזמן בעניינים פוליטיים שלך- איך מסתדרים אחד עם השני ואיך מכבים שריפות. אני רוצה משהו הרמוני עם דינמיקה של עשייה אישית, חיובית בן אחד לשני", סיפר לשניים.

באיחוד הלאומי אין הרבה מילים טובות על הרב רפי פרץ וסביבתו הקרובה. מאשימים אותם שעשו הכל כדי להשאיר אותו בראש כדי לשמר את המנגנון והמפלגה ולא היו פתוחים לדעת הקהל.

בצד השני, הרב רפי שהגיע לחלץ את הטרקטור שהנהג נטש אותו, או הקוקפיט כפי שהוא אוהב לצייר מעולם הדימויים ממנו הוא מגיע, בסביבתו רואים בבצלאל סמוטריץ' איום מההתחלה ועד הסוף. החל ממועד א', אז העביר אותו ויה דלרוזה בדרכו אל הבית שכמעט קרס ויחד הם עברו ובנט ושקד נשארו בחוץ. דרך מועד ב'- אז איילת לקחה את המושכות ובנט שלט במנגנון, ועד לימים שלפני שכרת הרב רפי ברית עם איתמר בן גביר.

באיחוד הלאומי יש מי שאומר, בהתחלה הרב רפי הוביל, אחר כך איילת, הפעם הגיע תור בצלאל. בבית היהודי רואים זאת כמובן אחרת, כשהסכימו לוותר לשקד בפעם שעברה על אף העריקה. חוסר האמון והתיעוב בין הצדדים מרקיע שחקים.

בנט רואה את עצמו יום אחד ראש ממשלה, ולכן לרוץ עם עוצמה יהודית לא בא בחשבון מבחינתו. הוא מבין גם שקהל גדול בציונות הדתית לא יכול לעכל דבר כזה. בן גביר מאשים שבפעם שעברה הוא כן הסכים למקום השמיני באיחוד שכזה, אבל זה כנראה היה רק כדי לצאת לידי חובה בידיעה שבן גביר לא יחתום על כזה דבר. הפעם בן גביר מגיע עם נדוניה גדולה יותר ודרישות גבוהות יותר. לכן על אף האיומים והלחצים מצד משרד רה"מ יהיה קשה לראות את בנט מאחד את כולם תחת אותם כנפיים- למרות שכל דקה כאן יכולה להשתנות עד הלילה, מועד הגשת הרשימות.

האם הרב רפי פרץ יפר את הברית וילך עם בנט וסמוטריץ'? גם זה תרחיש אפשרי, אך קשה לראות שהוא מתממש. הרב רפי חבר אל בן גביר למרות הפערים ביניהם, בדיוק בגלל שהוא איבד אמון בסמוטריץ', להבנתו הוא ושקד ניסו לדחוק אותו למטה או החוצה, תלוי באיזה יום מדובר. אבל הוא לא לבד. הוא יחד עם המנגנון המפלגתי- על אף הקולות מבית בדמות מוטי יוגב. לכן כשגבו אל הקיר ומסביבו כולם הפנו לו עורף, בן גביר הוא בן הברית היחיד. קשה להעריך שיוותר עליו.

בנט ושקד על אף הדיבורים הגבוהים על ריצה בנפרד להביא קהלים אחרים, הוציא את העוקץ כשחברו לסמוטריץ', וכרגע זה הופך לקרב בתוך השוחות של הימין הציוני דתי. אם לא תתרחש דרמה של ממש, זו תהיה התמונה בבחירות הללו. ואת הרפש בין הצדדים נצטרך לספוג. כרגע הבית היהודי במירוץ חימוש, לתת פייט לבנט, שקד וסמוטריץ'. שרה ב"ק גויסה למאבק ומחפשים עוד כוכבים בכל מיני מקומות הזויים יותר או פחות. גם ראש הממשלה מפשיל שרוולים, עד כמה שנותרו כאלו בחיטוט בוץ הימני.

כך או כך, לציבור ימני שאינו ביביסט, ואינו חרד"לי לא נותר מקום. האם כחול לבן או הליכוד ייהנו מזה ומי יותר? תלוי מה גובר הזהות הלאומית, או הדתית בקרב אותו אלקטורט. או שמה תצוץ מפלגת מרכז עלומה שתהווה מוצא לפלונטר של הגושים שמתייצבים בעד ונגד נתניהו. יום ארוך עוד לפנינו.