1. על פי הטבע והתרחשות האירועים בשנה האחרונה, בצלאל סמוטריץ' היה אמור להגשים את חלומו ולהיות היום מנהיג הציונות הדתית. הוא, וגם כל מי שמבין קצת בפוליטיקה המגזרית, יודע שזה כבר היה צריך לקרות ודברים אפילו התחילו להסתדר לו בצורה מדהימה. כל הכוכבים נעמדו במקומות הנכונים וכל שנותר היה לעשות הוא להמתין לשער כושר.

2. הכל דפק כמו שעון בני עקיבא: סמוטריץ' הצליח להדיח את אורי אריאל מראשות האיחוד הלאומי באקט שנתפס בעיני רבים ככפיות טובה. ואז בנט ושקד הודיעו שהם עוזבים את הבית היהודי לטובת 'הימין החדש'. דרכו הייתה סלולה לרשת את בנט שהיה מנהיג הציונות הדתית והביא אותה להישגים רבים. גם אחרי מספר שבועות כשהביאו את הרב רפי פרץ לעמוד בראשות הבית היהודי, סמוטריץ' היה רגוע. סיפרו לו שהוא לא פוליטיקאי. שהוא לא מנוסה. שהוא לא יחזיק מעמד. ושהנה, עוד רגע קט, הוא חוזר למכינה. קצת סבלנות.

3. ואז הכל התהפך: עברה מערכת בחירות ראשונה קשה ומורכבת שעם חיבורים פוליטיים הרב רפי הצליח להשאיר את הבית היהודי בחיים. הישג שנתן לו דרייב להמשיך. הקולות נגד הריצה המשותפת עם עוצמה יהודית ערערו קצת את מעמדו של הרב פרץ במפלגה, והיה נראה שבזה הוא לא יצליח לעמוד. והנה פלא. עמד גם עמד. מערכת בחירות שנייה עם חיבורים נוספים וכשהוא מוותר על המקום הראשון הגדילו את הנציגות הסרוגה ל- 7 מנדטים והמשפט "הרב רפי פרץ יו"ר הבית היהודי", הפך למטבע לשון בפוליטיקה הישראלית. בשלב הזה סמוטריץ' ורבים בציונות הדתית הבינו שהרב רפי פה כדי להישאר. ולא סתם להישאר. אלא להישאר במקום הראשון ועד כמה שזה תלוי בו גם להרבה זמן.

4. מעבר לוויכוחים על מיזוג מפלגות, פריימריז פתוחים, רוטציות על מקומות 4 ו-7 וחלוקת תיקים, הסיפור פה הוא הרבה יותר גדול: כשמסתכלים ימינה ושמאלה מבינים שהרב רפי פרץ הוא המכשול האחרון שעומד בפני סמוטריץ' בדרך להיות הפוליטיקאי מספר 1 של המגזר. וזה מתסכל. הרי הוא כבר היה שם והכל הסתדר. ואז משום מקום הנחיתו עליו את הרב רפי פרץ שאיש לא האמין שישרוד שנה בפוליטיקה הישראלית.

5. ולכן, דווקא כשמסתכלים על המשבר הפוליטי בציונות הדתית מזווית כזאת, מבינים שבאיזשהו מקום סמוטריץ' צודק כשהוא אומר שהויכוח הוא לא על מיקומים ותפקידים, כי הויכוח האמיתי הוא על תואר: מנהיג הציונות הדתית. לכן הוא לא פוסל ריצה עם 'הימין החדש' הליברלית של בנט ושקד. כי הוא יודע שבלעדיו הבית היהודי עלולה להימחק מהמפה הפוליטית. והוא יהיה שם עוד הרבה אחריה.