הטובים לישיבות התיכוניות! אין מקום לרמי"ם בינוניים
עולם התורה של הציונות הדתית ענק מאוד מבחינת העמקות והרוחב שבו, לא פחות ואף הרבה יותר מאחינו היקרים הליטאים והחסידים. אי אפשר להצטמצם בתורה קטנה, הר"מים משפיעים על עיצוב ילדינו
עולם התורה של הציונות הדתית ענק מאוד מבחינת העמקות והרוחב שבו, לא פחות ואף הרבה יותר מאחינו היקרים הליטאים והחסידים. אי אפשר להצטמצם בתורה קטנה, הר"מים משפיעים על עיצוב ילדינו
בעיצומה של תקופת החגים ורגע לפני חג סוכות נראה שליהדות כיום אין תכנית מגירה לאלו שחיים כגרושים, חד הוריים ורווקים. כל אלה מוזמנים לבוא, להתפלל ולהתקיים בשוליים של הקהילה, אבל לא להיות חלק מהותי ממנה
בזמן שהם עסוקים בערעור הלגיטימציה של בנט כראש ממשלה עם סיעה קטנה, נתניהו שוב מנסה לשדל את גנץ לעשות את אותו הדבר. 100 ימים באופוזיציה, לליכוד אין כיוון אמיתי
בסיכום 100 ימי החסד של הממשלה אשר חרטה על דגלה התעסקות בנושאים שבקונצנזוס בלבד, מפלגות המרכז שמאל פועלות מתחת לאפם של ימינה ותקווה חדשה כדי להביא הישגים לבוחרי השמאל
הפוליטיקה בישראל היא אכזרית ומפתיעה, רק תשאלו את נפתלי בנט ואיילת שקד. מהבטחת הימין שקרסה, החזרה המפתיעה למגרש הפוליטי ועד ההחלטה לעבור צד – המציאות עלתה על כל דמיון
למה פזר אותנו הקדוש ברוך הוא בין כל העמים? והאם יש צורך לשמור על מסורת אבותינו באותן מקומות ואת אותן גלויות? הרב יישכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע. צפו
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי כאשר נכנסים לחדר ראש הממשלה, החדר החשוב בעולם לדבריו, כל אחד צריך להשיל את הפוליטיקה מאחור. וזה מעלה שאלות על הפוליטיקה שהותיר מאחור
ביום כיפור השנאה מנמיכה להבות, והיכולת לסלוח על פגיעה ולמחול על עוול, מלבד היותה תנאי הכרחי לאורח חיים תקין בין אדם לחברו, היא מרכיב חיוני גם בחיינו הציבוריים
הפלירטוט הטקטי עם אבו מאזן לחיזוק הרשות הפלסטינית על פני חמאס לגיטימי, אך נראה שהוא עורר תיאבון באגף השמאלי בממשלה. איפה נעלמו שאר החברים מתקווה חדשה ומימינה?
אם הבבא סאלי היה חי היום, לא הייתי מתפלא אם הוא היה מוחרם על ידי אותם אנשים וקבוצות שמנסים לאחרונה לדבר בשמו. הם היו קוראים לו "גזען" ו"חשוך", "פרימיטיב" או "מיזוגן". כמובן שלמורנו ורבנו רבי ישראל אבוחצירא זיע"א הדברים לא היו מזיזים כמלוא הנימה. המראה הזו חשובה לנו
לפני יום הכיפורים אנחנו מבקשים סליחה מהאל ואחד מהשני. האל מרגע שברא את העולם יש לו אחריות כלפיו והוא כפוף לחוקיו -האם מותר לדרוש צדק וחרטה ממנו לגבי דברים שנעשו בעולם? מה מערכת היחסים שלנו איתו?
ח"כ אורית סטרוק חושפת בטור אישי לזכרו של חנן פורת על הדרך שבא הוא גרם לה להיכנס לפוליטיקה: "הוא פשוט נחת בסלון ביתי, וסרב לצאת עד שאסכים"
כח וסמכות גדולים ורבים מונחים לפתחם של מנהיגי ציבור. היכולת לחוקק, להתקין תקנות, להנפיק צווים. האפשרות לקבוע מדיניות, הכח והאמצעים לתכנן ולהוציא מהכוח אל הפועל תוכניות ביצוע ציבוריות, צריך להיות כזה שמופעל תוך איזון ראוי בין אילוצי הווה והיכולת לצפות את העתיד עד כמה שרק אפשר
40 שנה משה רבנו בונה את עם ישראל, על מנת להיכנס לארץ ולא ליפול לעבודה זרה, ערב מותו, ה' אומר לו עם ישראל ייכשל בעבודה זרה ויצאו לגלות. הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על פרשת השבוע
התרבות הישראלית העכשווית לא נותנת מקום לטעויות. אין סליחה, אין כפרה ואין מרחב טעות. זה הזמן אולי לאוורר את השיח, להבין את המורכבות ולתת פתח לתשובה. כי רק כך אפשר להשתפר
נדרש דיון הלכתי-רעיוני-אידיאולוגי לגבי עתידה של ארץ ישראל ולא דחייה אוטומטית. אמנם, על פניו נראה כי הצעה ברוח זו של ממשל טראמפ לא תתגלגל שוב לפתחנו תחת ממשל ביידן. אך אין לדעת מה ממשלים אמריקאים עתידיים יציעו
אם ההתראות של סמוטריץ' יתקיימו וממשלת בנט לפיד תלך להכרה במדינה פלסטינית או חלילה פינוי יישובים, אזי פה הם באמת יכרסמו בהבטחות הליבתיות שלהם. אם לא, זו שוב קריאת זאב זאב. זה המבחן האמיתי
לסיכום השנה הפוליטית שעברה על המגזר ובכלל, מסכם ידידיה שילה את ההתרחשויות במקאמה ארוכה המשלבת את אירועי השנה האחרונה. אלו אנשי השנה של סרוגים לשנת תשפ"א בְּדִיקוֹת "כִּפָּה – סְרֻלּוֹגִיּוֹת" אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ עִם כִּפָּה סְרוּגָה, גִּיֵּס לוֹ חַיֶּלֶת, וְהֵקִים מִפְלָגָה, עִם הַפָּנִים לַכְּלָל, לֹא עוֹד מִגְזָר, שֶׁשּׁוּם יִשְׂרְאֵלִי לֹא יַרְגִּישׁ בָּהּ זָר, יָצָא לַתִּקְשֹׁרֶת בִּתְרוּעָהּ […]
התפיסה האלוקית שלא ניתן להעמיד את העולם לא על מידת הדין ולא על מידת הרחמים, אולם כאן ניתן להשתית את העולם על השילוב והאיזון הראוי והנכון בין שניהם. איזון קשה מורכב שמוטל על שכמו של השופט היושב בדין, אבל מי אמר ששיפוט זה מקצוע קל
הסכמות של הדקה ה-90 הביאו לאישור התקציב לעת עתה, אבל המאבקים של הימים האחרונים הראו שהפערים האידאולוגיים כה גדולים, ושתחזוק הקואליציה היא משימה (כמעט) בלתי אפשרית