הדמגוגיה שבוחרים בעקביות תומכי רפורמת הכשרות לעשות בה שימוש, ממחישה את הריק הגדול שמאחריה ואת העובדה הבלתי נתפסת שלא נעשתה שום חשיבת עומק או עבודת שטח לפני ההכרזה על רפורמת הכשרות.

טענות כמו 'הזיזו להם את הגבינה' או 'לקחו להם את המונפול', מנסות לשאוב את הדיון לעבר תהומות השנאה והדמגוגיה, ולמנוע מהציבור לשאול ולהעמיק: האם זה טוב? האם זה יעיל?

השר מתן כהנא בדיון בכנסת (צילום: דני שם טוב/ דוברות הכנסת)

בדיון אמיתי על תוכנית פנטסטית שעומדת לשנות את פני הכשרות לטובה, על המצדדים בו להציג את יתרונות התוכנית, ואין שום צורך להעלאת מסך עשן באמצעות טיעונים אמוציונליים כגון: השוואות על מה שקורה היום במערכת הכשרות (מצב שאין חולק שטעון תיקון), הצגת חומרי נקיון עם כשרות עליהם (מצג ללא כל קשר לנדון הנוכחי, פרט להתלהמות ילדותית), וגם לא להעמדת הנושא כמחלוקת בין ה'חרדים' ל'ציוניים'.

אז הנה אנחנו: ארגון כושרות, ציוני דתי, לא מזיזים לנו שום גבינה כי אנחנו לא מעניקים כשרות, כמדומני שאיש לא יחלוק על החשיבות שאנו מייחסים לתחום הכשרות, ואנחנו גם לא מפחדים להביע ביקורת על הרבנות במקום שצריך, שוברים כאן את כל הסטיגמות ומכריזים: התוכנית הזו לא טובה למערך הכשרות. לא בגלל הקואליציה, ולא בגלל היוזם שלה (ולכן נפגשנו איתו מספר פעמים כדי להוביל תוכנית משפרת יעילה ואיכותית), היא פשוט תוכנית לא טובה.

הדיון על הכשרות בשבוע שעבר (צילום: דני שם טוב/ דוברות הכנסת)

התוכנית לא טובה כי היא תבוא על חשבון איכות הכשרות. היא לא טובה כי היא תייקר את הכשרות (גם אם בדמגוגיה זולה משרד האוצר בוחר להציג לכם נתון של חיסכון לקופת המדינה, זה כמובן לא מעיד שהמחירים לצרכן הכשר לא יתייקרו כשהעלויות שנשאה בהם קופת המדינה יפלו על כתפיו), והיא לא טובה כי היא משסעת אותנו כחברה לעשרות פלגים וכשרויות שונות, ומרחיקה את החלום של מדינה יהודית שבה כולם יכולים לסעוד יחד.

כפטריות אחרי הגשם צצים תומכים ברפורמת הכשרות, המשותף לאלו – הם לא היו כאן לפני, ולא יהיו כאן ביום שאחרי. הם מעולם לא התמודדו עם המצב המורכב שמערכת הכשרות עומדת בו כעת, לא הורו להמנע מכשרויות מסוימות בעקבות המצב, וכנראה שגם לא יתמודדו עם הבעיות שיווצרו בעקבות הרפורמה הצפויה, לא יאלצו לעמוד על טיבן של עשרות הכשרויות שיצוצו כפטריות אחרי הגשם, ולא יספקו לציבור הנבוך רשימות של הכשרויות האמינות שעליהן ניתן לסמוך.

מי יעשה את זה? כרגיל הנושאים בעול הם אלו שבזמן אמת ידעו להזהיר, ובסופו של דבר במקביל להכרזת 'אמרנו לכם', נאלצים לנסות לתקן.

האם אפשר לחסוך את התהליך ונזקיו ולעבור כבר עכשיו לטקס ה-'אמרנו לכם'?

 

הרב יצחק דביר, מרבני ארגון כושרות