ישראל תחת אש: למה עדיין יש הרבה אזעקות?

23 ימים עברו מאז תחילת מבצע 'שאגת הארי', ולמרות הירידה בכמות האזעקות והשיגורים שהייתה בשבוע הראשון למלחמה - אנו עדים לכך שבשבועיים האחרונים מספר השיגורים התייצב בין 10-15 פעמים ביממה.

פרשננו הצבאי קובי פינקלר מתייחס לשאלה שמטרידה רבים, מדוע בעצם יש עדיין כל כך הרבה אזעקות. 

כלומר, להשיב לשאלה, למה ככל שמתארכת המלחמה, מדוע למרות התקיפות העצימות הן של חיל האוויר הישראלי והן של חיל האוויר אמריקני כולל חילות הים של שתי המדינות - כמות אזעקות אינה פוחתת בצורה משמעותית?

פינקלר טוען כי בשבועיים הראשונים פעלו חילות האוויר של שתי המדינות ובייחוד חיל האוויר הישראלי בקצבים אדירים. קצבים אותם הגדיר גורם בכיר בחיל האוויר "מה שעשינו ב-20 ימים אנחנו לא עושים בשנה שלמה".

בימים הראשונים למלחמה היו מטוסים שטסו שלוש פעמים ביממה הלוך ושוב לאיראן פעמים לחלקים הצפוניים למרחקים של כ-2,000 קילומטרים, פעמים לחלקים המרכזיים והאזור של טהרן כ-1,800 קילומטר ואפילו דרומה מכך לטווחים של כ-2,000 קילומטרים לכיוון אחד. מאז ירד קצב התקיפות.

המטרות האיכותיות וההכרחיות הותקפו הושמדו וזה הזמן גם לתת למטוסים שעות טיפול רבות יותר, לתת לטייסים מרווחי מנוחה גבוהים יותר מתוך רצון וצורך לשמר את היכולות לאורך תקופה ארוכה.

בשלבים שבהם פעל חיל האוויר בצורה אינטנסיבית והיה במה שמכונה בצבא 'סטנד אין' מעל שמי איראן, כמות השיגורים פחתה שכן חלק מהמטוסים של שתי המדינות צדו את המשגרים ואת השיגורים וזה בא לידי ביטוי בכמות השיגורים וכפועל יוצא גם בכמות האזעקות.

בשבועיים האחרונים עם הירידה בכמות התקיפות, האיראנים מעיזים יותר ובכל עת שיש ברשותם יכולת לשגר הם משגרים. אומנם טילים בודדים אבל עדיין זה מביא לאזעקות ולהפרעה בקצב החיים.

דווקא כעת אחרי הודעתו של הנשיא האמריקני שהוא משהה את התקיפות על מאגרי הנפט והאנרגיה לחמישה ימים לאחר שיחות 'טובות כדבריו' שהיו לו עם האירנים, זה הזמן להגביר את העירנות שכן האיראנים יכולים בהחלט לנצל את התקופה ולשגר בפתאומיות (נכון שלא בכמויות של עשרות בכל מטח ואפילו לא 10 ומעלה) אבל כאן נדרשת מידת זהירות.

כל עוד אנחנו במצב מלחמה (וזהו המצב הנכון לעכשיו) עלינו להישמר בעורף ולזכור שאנחנו רק באמצע הלחימה.