אין ספק כי לרב רפי פוירשטיין חלק גדול בבחירתם של הרבנים עמאר ושטרן לרבנות ירושלים. הוא זה שהביא את הרב שטרן ודאג להעביר את תמיכתה של תנועת 'התעוררות' מהרב אמסלם לרב עמאר כדי להבטיח את הדיל עם הרב שטרן.

בנוסף, הרב פוירשטיין הוא גם חבר בגוף הבוחר. בריאיון ל'סרוגים' הוא מספר על ההתרחשויות מאחורי הקלעים, על המגזר, על העברת תמיכתו מהרב אמסלם לרב עמאר וגם: למה ירושלים לא צריכה שני רבנים מהציונות הדתית.

עבדת קשה בבחירות האלה?

"מה שהתרחש בעצם זה שתי נקודות שצריך לשים לב אליהן, מעבר כמובן לבחירה של שני רבנים, שהם באמת אנשים עם כתפיים הלכתיות רחבות מאוד. מדובר באמת בשתי דמויות רבניות מהשורה הראשונה שיש לנו היום בעולם הפסיקה, ואנשים גם בעלי אופי מתון, אופי מאחד, שמחפשים את המשותף ולא את החידוד של העמדות, לכל אחד מהן יש בוודאי עמדות אישיות שהוא מחזיק בהן, אבל הם בהחלט מודעים לתפקיד שלהם עכשיו שהוא לפעול בעיר רבת גוונים, רבת מתחים,  רבת שונויות. לא פשוט לפעול בירושלים, והן שתי דמויות שמתאימות מאוד למציאות המורכבת הזאת, וגם יש להם את הכתפיים ההלכתיות לתת פתרונות למציאות המורכבת והמסוכסכת הזאת.  אז קודם כל אני רוצה לברך אותם. אני בסופו של דבר תמכתי ברב עמאר, זה לא סוד שבתחילה תמכתי ברב אמסלם, מצאתי בו אדם שמתאים לתפיסה הזאת בהמון תחומים".

אז בעצם ההחלטה להעביר את התמיכה מהרב אמסלם לרב עמאר התקבלה בעקבות שיקולים מספריים בלבד?

"נכון. תראה הרב עמאר בעיניי ובעיני הרב דרוקמן, שגם תמך בו, הוא לא רב ציוני במובן הרגיל של המילה, אבל צריך לזכור שגם ביהדות מזרח וביהדות ספרד האבחנות האלה הן לא כמו האבחנות האשכנזיות, הוא לא רב ליטאי. הרב עמאר הוא דמות שבאמת יכולה לאחד ולחבר בין הקצוות ולכן אני חושב שגם מאוד הזדהיתי עם התמיכה של הרב דרוקמן בו, ומאוד הזדהיתי עם התמיכה של נפתלי בנט, אני חושב שהוא עשה מעשה נכון, כי באמת זה מה שירושלים צריכה, דמויות מחברות ומאחדות אחרת תהיה כאן בעיה קשה מאוד. צריך לזכור שזאת עיר שעיני כל העולם נשואות אליה, העולם היהודי העולם הלא יהודי, ואני חושב שמדובר בשתי דמויות שידעו להלך, לאחד ולחבר במקום שיש כוח ומתחים".

הרב פוירשטיין מספר על דמויות נפלאות שהוא פגש במסע הזה, דמויות שהוא אמנם הכיר קודם אך נחשף לצדדים נוספים שלהם שלא הכיר קודם לכן. מדובר על רחל עזריה, עופר ברקוביץ', חנן רובין, גלעד מלכא ועוד רבים וטובים, שלדברי הרב פוירשטיין "פועלים להחזיר את ירושלים למדינת ישראל".

הרב פוירשטיין מספר כי היו עליו המון לחצים להצביע בעד המועמד הציוני דתי, הרב שמואל אליהו, אבל אני חושב שפה ירושלים  היא על סדר היום וירושלים צריכה חשבון אחר ולא מגזרי או סקטוריאלי.

הבית היהודי כיום עם 12 מנדטים ובעמדות כוח רבות. לא היה מקום לתרגם את הכוח הזה לשני רבנים ציוניים בירושלים?

"אני רוצה לומר משהו. אני רוצה לומר מילה טובה לנפתלי בנט ולרב אלי בן דהן, ולרב דרוקמן. אני חושב שצריך לחשוב מגזרית, אבל צריך לדעת לחשוב גם מחוץ למגזר. אנחנו רבנים של כלל ישראל. 'צהר' זה ארגון של כלל ישראל. ןאני חושב שגם נפתלי בנט הוכיח פה שהוא חושב מחוץ לקופסא. זה לא רק אינטרס צר להכניס מישהו מהמגזר אלא גם להכניס את האיש הראוי והנכון. אני לא אומר שאחרים אינם ראויים, אבל בירושלים יש ציבור חרדי, זה לא ראשון, ולא נתניה, ירושלים זו עיר עם 40% חרדים, וצריך להתחשב גם בזה. לא צריך להגיד יש לנו עכשיו כח פוליטי בוא ניקח את כל התפקידים. לא אהבנו שעשו לנו את זה, לא אהבנו שמחקו אותנו בימים שהכוח לה היה בידינו וזה לא נכון לעשות את זה גם לאחרים. הרב עמאר, אני מכיר אותו אישית, ראיתי איך הוא יודע לצאת החוצה. אני לא אומר שהוא ציונות דתית, אבל ראיתי את הראייה העל מגזרית שלו. ואני חושב שיפה עשו נפתלי, הרב אלי והרב דרוקמן, שהבינו שלא תמיד זה צריך להיות בדיוק בני עקיבא. אלא הדמות הנכונה ביותר למשימה הזאת. בעיניי הרב עמאר הוא ציוני".

אז אפשר לומר שהציונות הדתית לא חזרה על הטעות שהיא עשתה בבחירות לרבנות הראשית?

ממש לא. אם היית אומר לי רק הרב עמאר, הייתי מבין את מה שאתה אומר. אבליש את הרב שטרן שהוא ציונות דתית. אז יש רב שהוא שלנו שהוא ציונות דתית ויש רב שאינו ציונות דתית. מה קרה ברבנות הראשית? אף אחד לא מייצג את הציונות הדתית. פה יש רב מובהק של ציונות דתית. צריך לומר שזה גם מה שאפשר את הדיל הנכון. מי שהיה תומך ברב אליהו, ספק אם היה מכניס את הרב אליהו, אבל בוודאות היה פוגע ברב שטרן.

אז אי התמיכה ברב אליהו היא בסך הכל עניין של תזמון. הוא פשוט בא מאוחר?

כן. הוא הגיע מאוחר. כל הסיפור הגיע מאוד מאוחר. זו הייתה טעות היסטורית אם היינו בוחרים ברב אליהו ומונעים מהרב שטרן להיבחר.