7 שנים לפטירתו: 9 עצות מהרב יעקב אדלשטיין זצ"ל - סרוגים

7 שנים לפטירתו: 9 עצות מהרב יעקב אדלשטיין זצ"ל

כשאנשים ביקשו סגולות, לרוב הרב היה מדבר איתם על סגולה פשוטה: תיקון עצמי. שיפור מעשי שהם אמורים לחולל בחייהם. לרגל יום פטירתו של הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל

סיון רהב מאיר, חדשות סרוגים
7 שנים לפטירתו: 9 עצות מהרב יעקב אדלשטיין זצ"ל
  (צילום: יעקב כהן / פלאש90)

זהו יום פטירת הרב יעקב אדלשטיין, הרב של רמת השרון והרב של עשרות אלפים. חזרתי אל הספר שכתבנו עליו, "סולם יעקב", ובחרתי כמה כלים ועצות שיכולים להועיל, במיוחד בתקופה הזו:

• כשאנשים ביקשו סגולות, לרוב הרב היה מדבר איתם על סגולה פשוטה: תיקון עצמי. שיפור מעשי שהם אמורים לחולל בחייהם. הנכד דב ויסקי נותן שתי דוגמאות: "אם אתה יודע שהכעסת מישהו, שציערת אותו, הרב היה ממליץ ללכת ולפייס אותו. הרב גם דיבר רבות על השבת. הוא הזכיר שהיא מקור הברכה וקרא לכל אחד לכבד עוד קצת את השבת, גם בדברים קטנים".

• כשאנשים שאלו מה לקבל על עצמם, הוא עודד אותם לוותר, גם כשהם מרגישים שהצדק איתם. לא להתעקש עם הזולת, לא "לחפש" איפה פגעו בנו. "כאשר אדם מוותר לאחר", אמר, "גם אם מדובר רק על תור באוטובוס או בקופת חולים, זוהי ממש עת רצון עבורו לבקש בקשות".

• היה לו משפט נפלא: "צריך לדון אדם לכף זכות, אבל לפעמים צריך גם לדון אותו לכף שטות".

• בזמני מלחמה או טרור, כשניגשו אליו ילדים ואמרו שהם מפחדים, המליץ להם לשנן בעל פה פסוקים, פרקי תהלים ומשניות.

• כמה פעמים המליץ לפונים המלצה פשוטה ומעשית: להתחיל להתעמל. נפש בריאה בגוף בריא.

• מספרת תושבת רמת השרון: "באתי אליו מודאגת, מוצפת דאגות. אני זוכרת משפט אחד מרגיע מהשיחה איתו: אדם שיכבד את הבריות – לא תהיה דאגה בליבו".

• פעמים רבות הוא שלח אנשים לקבל ברכה דווקא מניצולי או ניצולות שואה, "אנשים קדושים שעמדו בניסיון".

• פעם אמר: "רגשות אשם הם חלק מתחבולות היצר הרע לבלבל אותנו, ולגרום לנו לחשוב על העבר במקום על העתיד".

• איך להתמודד עם משבר? מספר הרב נח פלאי: "אדם עשיר מאוד הפסיד כמעט את כל כספו. חשבתי שהרב יברך אותו שיתעשר שוב וזהו, אבל כשהאיש ביקש ברכה, הרב אמר לו דברי עידוד שהם ממש השקפת עולם: עד עכשיו היית בכיתה א'. התמודדת עם ניסיון העושר. עכשיו אתה עולה לכיתה ב', לניסיון אחר. יהי רצון שתתמודד גם איתו – ותצמח כך. הברכה הזאת היא שיעור שלם, זו הסתכלות אחרת על העולם שלנו, על התמודדות עם אתגרים".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
אשרינו
קרית שמונאי | 06-02-2024 21:44
זכינו שיש לנו אצלינו בקרית שמונה את הנכד הרב דב ויסקי שממש ממשיך את דרך סבו הגדול ומפיץ את האור בקרית שמונה
2
אין מילים לתאר את גדלות הרב ומשפחתו...
ניצה | 10-01-2025 10:35
לאימי, לאחותי ולי היה את הזכות הענק להכיר את הרב אדלשטיין ומשפחתו היקרה בשנות ה 80. אמא, אחותי ואני (מארה"ב) התגיירנו וגרנו ברמת השרון לבערך 3 שנים. הייתי בסך הכל בת 7-8 אז ולא בדיוק זוכרת איך זכינו להכיר אותם אבל הרבנית שלו אז (הרבנית מינה, ז"ל) והרב, פשוט פתחו את ליבם ואת ביתם בשבילנו ויש לנו זיכרונות כ"כ יקרים מהם ובביתם אז ברחוב נעמי 4. כשאחותי התארסה ה"וורט" היה בביתם. קטע קטן לא מתחיל לגעת בחסד ובטוב שקבלנו מהם ומבני משפחתם. היום אחותי אם ל 6 ילדים, 17 נכדים ב"ה. אני אם ל 7 ילדים, כולם דתיים. השורשים שלנו היום יושבים בעולם החרדי "ישיביש" ובעולם הדתי לאומי. לא היינו זוכים להיות פה היום בלעדם. השבוע אחותי הגיעה לביקור אצלנו (אנחנו גרים בדרום) והחלטנו ליום האחרון שהיא הייתה פה, לנסוע לרמת השרון, לחוות את הזיכרונות של לפני 35-40 שנה וכמובן הגענו לרחוב נעומי – איפה שבית הרב היה אז. רצינו כ"כ לראות את הבית הקטן עם העץ גויאבה שעמד בסוף המדרגות החיצוניות של הבית. לחוות שוב את הזיכרונות הנפלאים האלו. כשהגענו ראינו שבניין יפה עומד במקום הבית הקטן. ישבנו ברכב שקטות וקצת ב"שוק". לא היינו מוכנים לזה. איפה הבית של הרב? פניתי את הרכב ברחוב המקביל ופשוט ישבנו בשקט עם דמעות בעיניים. לא יכלנו לדבר אחת לשנייה. זה היה קצת מפליא כמה זה כאב לא לראות את הבית של אז, של הרב. כנראה שפשוט לראות את הבית של הרב היה משהו שרצינו כדי לחוות באיזשהו דרך ולהיזכר בו וברבנית מינה ומשפחתם ואת כל הזיכרונות מאז. כמובן שהזמנים זזים קדימה וצריכים לבנות חדש. לפחות שיהיה שם שילוט שמבשר לכולם שגדול הדור ממש היה גר שם. בן אדם צדיק שממש הציל נפשות. זה כאב אבל לקחנו מזה את הרגשות של הכרת הטוב שלעולם לא יעזבו אותנו. שבזכות משפחה יקרה זאת אנחנו פה היום, עם שורשים חזקים ב"ה בעולם היהודי. לעולם לא נשכח את הטוב שעשו בשבילנו, ממש לקחו אותנו לביתם ונתנו לנו תחושה של בני בית ולא משנה כמה רחוק העולם שלנו היה מקודם – נתנו לנו אהבה, תחושה של שייכות, ואת השורשים שיש לנו היום. זה שאנו היום שייכות בעולם היהודי בהצלחה – זה הכל בזכותם. אני בכוונה משנה פה את שמי כי אחותי יותר נמצאת בעולם החרדי ולא חושבת שתרצה שהעולם ידע מאיפה אנחנו באות. בכל מקרה, חשוב מאוד שידעו שעם כל הלימוד תורה וההדגש של הרב ז"ל לחינוך – שהם לקחו אנשים אל ביתם ואל ליבם ואין מילים לתאר מה זה עשה בשבילנו. העבודת קודש שלהם בקירוב רחוקים לא יכול להיות מודגש מספיק עם מילים פשוטות. הבית הקטן שכבר לא נמצא מכאיב לי עדיין קצת אבל העיקר שנזכור שאנחנו פה בזכות משפחה כה יקרה זאת. יהי רצון שכל הטוב שהרב עשה בשבילנו ומי יודע לכמה אנשים שהתקרבו ליהדות בזכותו, שיעמוד כזכות למשפחתו ולכל עם ישראל. הקב"ה זיכה אותנו ואין מספיק מילים בעולם לומר תודה לו ולמשפחתו היקרה. שבת שלום.