"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע". בשורות הבאות אנסה להשמיע קול, שאני מאמין שהוא קולו של ציבור גדול מאזרחי ישראל, מתוככי הימין המתון, דרך המרכז ועד ליבו של השמאל הציוני. לבטא את הרגשתו ומחשבותיו, ולדבר אל ליבו.

ימים קשים עוברים על כולנו. הקרע בחברה הישראלית הולך ונפער, הולך ומעמיק אל מול עינינו. תחושת מועקה וחרדה לעתיד ביתנו המשותף ממלאת לבבות רבים. העם היושב בציון נקלע בימי בין המצרים הללו לאחד המשברים הקשים בתולדות המדינה. בשני צידי המחנה עומדים המוני אחינו בני ישראל, אנשים טובים, אשר רובם הגדול מאמין באמת ובתמים שדרכם היא הנכונה, והיא זו הצריכה להוביל את מדינתנו בשנים הקרובות. קווי המחלוקת חוצים בין חברים, בין קהילות ולעיתים גם קורעים משפחות.

רוב העם תומך בפשרה שתושג בהסכמה רחבה

ייתכן אף שמשבר חוקתי העלול לפורר את המדינה מבפנים אורב לנו מעבר לפינה, ואם אכן כך, הרי שביתנו בסכנה של ממש. עם כל זאת, לתמונה עגומה זו יש גם צד שני. ראשית כל הסקרים המקצועיים מוכיחים באופן ברור שרוב העם בישראל מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים, תומכי ומתנגדי הרפורמה, תומכים בפשרה שתושג בהסכמה רחבה. נכון, בקצוות שני המחנות יש קבוצות של אנשים (חלקם בהנהגות של שני המחנות) המאמינים שכל האמת בצידם, ואשר שואפים להביס לחלוטין את המחצית השנייה של העם.

אולם בתמונה הכוללת הם מהווים מיעוט אשר לדאבון לבנו נראה שמנהיגינו נשבו בידם. מיעוטים קיצוניים אלו מפרשים כל פשרה ככניעה, כל חיפוש הסכמה כחולשה. הכישלון איפוא איננו של העם אלא של מנהיגיו. מנהיגים שכשלו ולא הצליחו להביא לידי ביטוי את הכמיהה לאיחוי הקרע, של מרבית העם בישראל.

אלפי מפגינים מוכיחים כי לא אבדה תקוותינו

לא זו אף זו, מחנה גדול של ישראלים וישראליות גילה בתוכו בעת האחרונה גדלות רוח ותעצומות נפש שדומה שאפילו הוא לא ידע שכוחות שכאלו מקננים בתוכו. מאות אלפי אזרחים ואזרחיות שלמעלה מחצי שנה יוצאים להפגין ללא אלימות כאשר דגלי ישראל בידם על מנת לשמור על אופייה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועל עצמאות מערכת המשפט, מוכיחים כי לא אבדה תקוותינו. כי הרוח הישראלית הפטריוטית לא תמה גם בציבור הישראלי הרחב. אנו מלאי הערכה, הזדהות והבנה עם אנשי המילואים לוחמי צה"ל באוויר ביבשה ובים אשר מחרפים את נפשם בהתנדבות שנים רבות למען בטחוננו.

אנשים יקרים וגיבורים אלו אשר חשים כי החוזה של המדינה עימם הופר באופן גס ודורסני. עם זאת, אנו מפצירים בהם שלא לפגוע כעת באחד הערכים האחרונים המקודשים בחברה הישראלית, ולהשאיר את צה"ל מחוץ לויכוח הקשה הזה. חובתנו היום יותר מתמיד היא לבחור בשיח של אחריות ולא של האשמה, להאמין בכוחות של הרוב הישראלי שוחר הטוב מימין ומשמאל, המחפש את הפשרה שתאפשר לנו להמשיך לבנות כאן את ביתנו מתוך חילוקי דעות, אך מתוך הבנות והסכמות על כללי המשחק ומתוך ייחס של כבוד הדדי. המאבק האמיתי הוא מאבק הרוב המתון נגד המיעוט הקיצוני! ובמאבק זה אין ספק שבע"ה ידנו תהיה על העליונה.

גם כעת כשיש בנו חשש ואכזבה אסור שאלו ירפו את ידינו. המאבק הוא בעד מדינה יהודית ודמוקרטית עם דגש חזק על שני מרכיביה! ועם ההבנה ששני יסודות אלו אינם סותרים, אלא דווקא משלימים זה את זה.

מאבק זה סופו לנצח בעזרת ה' ובעזרת העם הטוב והחזק הזה. "חסדי השם כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו". אנו מאמינים כי חסדי ה', שלהם זכינו בפלא תקומת המדינה ובניינה, ימשיכו ללוותנו, והחונן לאדם דעת יתן בינה ודעת בלב מנהיגינו לגלות את האחווה והאחריות הנחוצים לנו כל כך בעת הזו. עושה השלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל ואמרו אמן.

==

הרב יהודה גלעד הוא ראש ישיבת מעלה גלבוע ורב קיבוץ לביא.