בשנים האחרונות חודש יוני הפך להיות "חודש הגאווה" וחברות שלמות ותאגידי ענק החלו להשקיע כספים משמעותיים, פרסום ועיצוב בהצגת תמיכתם בקהילת הלהט"ב ובאירועי הגאווה. אך מבט מעמיק ברשתות החברתיות יראה שאולי מתרחש פה משהו אחר, ושהערכים של חברה אולי קשורים פחות לתפיסות הומניות מעמיקות וקצת יותר לכיס של הלקוחות סביבם.

תאגידי הענק, והחברות הגדולות בעולם החלו לציין בשנים האחרונות את חודש הגאווה ולהוסיף לסמלים שלהם את צבעי הקשת, במצעדי הגאווה בארצות הברית אף ניתן לראות בנקים, חברות לקידוח נפט ורשתות מזון מהיר ממנות דוכנים או מייצגים במצעדי גאווה לאורך המדינה, הפרסומות משנות את צורתן ואפילו עמודי הרשתות החברתיות של החברות האלו לא נראים כפי שנראו לפני חודש הגאווה.

XBOX העולמית עם צבעי גאווה, לעומת הסניף בטורקיה שנשאר עם הלוגו הרגיל

אך משהו מוזר קורה כאשר מגיעים לשערי המזרח התיכון. התוכן הלהט"בי נעלם מהשלטים והלוגואים, אפילו הרשתות החברתיות משנות את צורתן חזרה לעמוד סטנדרטי שלא מקושט בצבעי הקשת. מדוע הערכים אשר חברות אלה רואות בהם כערכי ליבה ומשקיעות בהם חודש שלם של משאבים פרסומיים במדינות מערביות נעלמים כאשר נחשפים לשמש המדברית או לאוכלוסייה המוסלמית?

צילום מסך מתוך הטוויטר

יש להניח שחברה שערכים אלה נמצאים בנפשה, לא הייתה נמנעת מלקדם אותם פשוט כי למקומיים לא נוח איתם. כזכור חברת הגלידות בן אנד גריז', הודיעה על איסור מכירת הגלידה בישראל בגלל המדינות שלה כלפי הפלסטינים.

צילום מסך מתוך הטוויטר

אז מדוע חברות ענק כמו חברת קידוח הנפט הגדולה בעולם, בריטיש פטרוליום BP, חוגגת את חודש הלהט"ב בכל העולם המערבי, אך כאשר מגיעים לסניף הטורקי צבעי הקשת נעלמים והגאווה מתפוגגת. מדוע אקסבוקס של מייקרוסופט שלקחו אף צעד רחוק יותר ושילבו את דגל הגאווה הכי מכיל שבתוכו סימונים מיוחדים לטרנסים וסוגים רבים של הגדרות מגדריות חדשות וייחודיות עושים אותו דבר. מדוע כאשר מרצדס-בנז מגיעים לכווית הם נוטשים את הלוגו המקושט ואת הסלוגן הגאה וחוזרים לסמל הכסף הוותיק ולתמונות רקע של רכבי שטח.

צילום מסך מתוך הטוויטר

כמובן שהדוגמאות לא נגמרות באלה, חברות הענק סיסקו, BETHSHEDA, IBM ועוד רבים טובים נוטשים את דגל הקשת במעברי הגבול בין מדינות ליברליות לבין מדינות שמרניות או מוסלמיות, שיש להן מספיק כסף בכיסים להצדיק זאת. הכלל הראשון בעמידות ערכים הוא שהם נמדדים בשעת אתגר, כאשר חברות אלה מוכנות למכור את הערכים הללו מחשש לפגיעה ברווחים או איזשהו זעם מקומי, עולה השאלה, האם אלה ערכים אם תרגילים פרסומיים? אחרי הכל ערכים שעומדים למכירה, הם ככל הנראה לא כאלה משמעותיים.