הוועדה החליטה: בחירת המועמד הסרוג תתקיים היום

ועדת הרבנים ערכה לפני זמן קצר הצבעה חשאית האם בחירת המועמד הסרוג תתקיים היום (ראשון) למרות הודעת שר הדתות כי הבחירות לרבנות הראשית יידחו. בסופה של ההצבעה הוחלט ברוב של 27 בעד נגד שמונה מתנגדים כי ההצבעה אכן תיערך היום. ההכרעה צפויה להתפרסם היום בסביבות השעה 17:00.

לאחר מכן ערכה הוועדה הצבעה גלויה בה נתבקשו הרבנים להכריע האם לפרסם עוד היום את תוצאות ההצבעה בעד בחירת מועמד לרב ראשי או לדחות את הפרסום בזמן מה בעקבות הליכי חקיקה שונים. אחרי סבב הצבעה גלויה רוב מוחלט של הרבנים הכריעו לפרסם את תוצאות הבחירות היום. כעת החלו הרבנים המועמדים להתייצב בפני רבני הוועדה.

יש לציין כי הרב שמואל אליהו, הרב דוב ליאור והרב אריה שטרן טרם הגיעו לדיונים וההצבעות בוועדת הרבנים. על פי התקנון שנקבע רק מי שמגיע יוכל להצביע מה שאומר שכרגע שלושת הרבנים הבכירים אינם ישתתפו בהחלטות המכריעות שיתקבלו היום.

הוועדה כוללת 40 רבנים מרחבי הארץ, ובראשה עומד הרב יעקב אריאל. כל אחד מחברי הוועדה יוכל לבחור מועמד אחד בלבד באופן ישיר באולם ההצבעה – כלומר כאמור אי אפשר להצביע מרחוק. הצבעה לשני מועמדים תחשב כפסולה.

המועמדים שיעמדו להצבעה:

הרב מיכה הלוי – רבה של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק בתל אביב.

הדיין הרב אליעזר איגרא – דיין בבית הדין הרבני הגדול. בבחירות הקודמות לרבנות הראשית נבחר על ידי הרבנים הסרוגים להיות המועמד של הציונות הדתית (במקביל לרב סתיו), והסיר את מועמדותו יומיים לפני הבחירות.

דיין הרב מאיר כהנא – אב בית דין הרבני באשקלון ויו"ר נציגות הדיינים הארצית. לשעבר ר"מ בישיבת ההסדר ירוחם.

הרב אברהם נחשון – רב הקהילה הסרוגה באלעד. לשעבר ר"מ וראש כולל בישיבת נווה דקלים.

עם תום ספירת הקולות, תספור ועדת הבחירות את הפתקים. כדי לנצח צריך מועמד לקבל 40% מהקולות, ולפחות יתרון של 3 קולות על פני מועמד אחר – כלומר כ-18-19 קולות. אם אף מועמד לא מוביל ב-3 קולות או שלא חצה את קו ה-40% יתקיים סיבוב נוסף בין שני המועמדים המובילים (או שלושה במקרה של תיקו בין המקום השני לשלישי). בסיבוב השני ייבחר המועמד בכל רוב שהוא.

כזכור, ביום שישי האחרון פורסם כי השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי החליט להאריך את כהונתם של הרבנים הראשיים בעוד חצי שנה והבחירות ייערכו רק בעוד שמונה חודשים. על פי הדיווח, ההחלטה של מלכיאלי הגיעה בשל עתירת 'נציגות בתי הכנסת הציוניים' ועמדת מספר המשפטים, המעלה חשש לפגיעה בטוהר הבחירות בשל הסמיכות של הבחירות לרבנות הראשית לבחירות המקומיות.