תחי מדינת ישראל הדיקטטורית // ד"ר עדי ירדן
אני בעד מדינת ישראל למרות המהפך הדיקטטורי. אמשיך לעודד את ילדי לסכן את חייהם בהגנה על מדינת ישראל ולהתגייס לסיירות. אמשיך לאהוב את המדינה תחת שלטון הבג"צוקרטיה // מאמר
כן, הכותרת איננה מטעה! אני בעד מדינת ישראל למרות המהפך הדיקטטורי. אמשיך לעודד את ילדי לסכן את חייהם בהגנה על מדינת ישראל ולהתגייס לסיירות. אתמוך במדינת היהודים גם כאשר השלטון דיקטטורי. אתרום למשק כמיטב יכולתי ואפילו אמשיך לאהוב את המדינה תחת שלטון הבג"צוקרטיה.
כבר בשנות ה-90 החל בית המשפט העליון להשתלט על המדינה. לבית המשפט העליון, בשבתו כבית הדין הגבוה לצדק אין גבולות: הכל שפיט, הבג"ץ פוסל חוקים (תוך הסתמכות על תעלול חוקי) ואין צורך בזכות העמידה. הבג"ץ נעזר ביועצים המשפטיים ובפקידות הבכירה, שחסומה כמעט לגמרי בפני הנוטים לעמדות לאומיות, וכך השפעתו על המדיניות הולכה וגוברת.
הבג"ץ קובע את מדיניות הממשלה למעט נושאים מסוימים, בהם הוא מעניק לממשלה חופש פעולה. גם כל חקיקה משמעותית של הכנסת דורשת את אישור הבג"ץ. לכן התואר הנפוץ להצעות חוק במסדרונות הכנסת הוא "חוק בגיץ", מושג שאיננו מוכר בשפות אחרות.
במשך שנים נשאלה השאלה: מדוע מצביעים ימין ומקבלים שמאל? התשובה היא שאימת הבג"ץ תמיד עמדה לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות.
לפני הבחירות האחרונות, שליטת הבג"ץ לא היתה מוחלטת. אולם אחרי שמפלגת הבג"ץ לא עברה את אחוז החסימה, הבג"ץ הגדיל את כוחו ולאחרונה כמעט השלים את השתלטותו על המדינה. המהפך הדיקטטורי במשרד הממשלה הראשון הושלם, כאשר הופקעה מהשר איתמר בן גביר הסמכות להתוות מדיניות במשרד לבטחון הפנים: הפיקוד של המשטרה מסרב לקבל את מדיניותו של השר איתמר בן גביר. היועצת המשפטית לממשלה הורתה לבטל הוראה של השר להעביר לתפקיד אחר ניצב שכשל בתפקידו, לפי קביעת המפכ"ל. היועמ"שית עשתה זאת, אפילו בלי לדבר עם השר. בתגובה, המפכ"ל יישר מיד קו עם היועמ"שית.
מספר ימים לאחר מכן, שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית קבע שהשר לביטחון לאומי רשאי לקבוע מדיניות, אבל איננו רשאי לתת הנחיות מבצעיות בדבר הדרכים ליישומה. מכיון שמפכ"ל המשטרה איננו תומך במדיניות של השר, ואילו לשר אין אפשרות לאכוף את מדיניותו על המשטרה, השר פשוט מיותר.
החלטות מערכת המשפט, שמונעות מהשר לביטחון פנים לקבוע את מדיניות המשטרה, מעבירות מסר לפיו, השרים לא יוכלו להשפיע על המדיניות במשרדים עליהם הם מופקדים. מעתה כל החלטה משמעותית של הממשלה תתקבל רק אחרי שהשרים ישתכנעו, שהיא תואמת את רצון השליט העליון.
גם במצב הקשה הזה לא נתייאש. אפילו בדיקטטורה יש לדעת הקהל השפעה רבה, ובפרט במדינה שהיתה דמוקרטית למחצה עד לאחרונה, וכמה רעיונות דמוקרטיים חדרו ללבבות. הנה כמה פעולות שלעניות דעתי עשויות להועיל:
- על השר איתמר בן גביר להתפטר מתפקידו כשר לבטחון פנים, אלא אם יזכה בסמכות להשפיע על הנעשה במשרדו. במקום שהדיקטטורים אינם מאפשרים להשפיע, אין טעם לשחק בהצגה. אותו דבר נכון לכל שר שהמערכת המשפטית תשלול ממנו את האפשרות להתוות מדיניות במשרדו. כל התפטרות כזו תפעיל לחץ ציבורי על בית המשפט העליון.
- להמשיך להעביר חוקים בניגוד לרצון השליט ובפרט לקדם את הרפורמה הדמוקרטית במערכת המשפט. בכל פעם שהדיקטטורים יפסלו חוק, יש לחוקק אותו שוב בגרסה שנותנת מענה לטענותיהם. כל פסילת חוק תשמש כהוכחה לעובדה שהבג"ץ הוא השולט בפועל, דבר שיגביר את הלחץ הציבורי כנגד הדיקטטורה הבג"צית.
בסופו של דבר, העם יפיל את הדיקטטורה!
הכותב חבר בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו