לפני מספר חודשים התפרצה לחיינו עלילה מתוקשרת ומכפישה על נשיא ישיבת המור הרב צב"י טאו שליט"א, כבר בזמנו מעל בימה מכובדת זאת, התייחסתי ברצף מאמרים על היבטיה השונים של הפרשייה, גורמיה, מחולליה ומאפייניה.

והנה ביממה האחרונה פורסם סרטון שאינו מותיר ספק ביחס לאמינותה של המתלוננת. מצד כבודה אין לי עניין לעסוק בה, וכפי שניווכח להלן המתלוננת הינה הפרט השולי מהותית בסיפור.

הטענות שהושמעו כבר מראשית הפרשייה היו הזויות והיה ברור לכל בר דעת שהן מופרכות מעיקרן. במציאות מתוקנת הגורמים אליהם פנתה המתלוננת היו אמורים להפנותה לבירור טענותיה בפני רשויות החוק הרלוונטיות, ולשמור על עמימות כנהוג וראוי ביחס לטענות כלפי תלמיד חכם ולא לרוץ לתקשורת ולהסתער על הרשתות החברתיות ולחרוץ דין בגסות רוח, אך אלו כנראה ראו בכך הזדמנות למוטט את הדמון שמאיים על חייהם השלווים, ובשפת הרחוב 'חיסול חשבונות'.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נחמה תאנה על הרב טאו (מתוך שידור לייב בפייסבוק)

ומשם ככדור שלג קמו להן מקהלות 'האני מאמינה לך' שמרביתן בעלות אג'נדות פמיניסטיות שהעלו את המתלוננת כקורבן עולה כדי לקדש את מלחמתן ב'רוח החשוכה', וכפי שציינתי במאמרי אז, נראה כי לא את טובת המתלוננת הם מבקשים. מבחינתן היא עכבר מעבדה ניסיוני ולא מעבר לכך. בעקבות הפרסום כעת, ברור כי היה מצופה מהן כבר כשהתחילה הפרשה שיגנו וישמרו עליה מעצמה. התנהלות כעין זאת מהווה בדרך כלל תוצר של תפיסת עולם נטולת בירור ועומק מוסרי, פרי של רדידות מחשבתית שהתעצבה במרחבי הרשתות החברתיות הספוגה ברוח פרוגרסיבית שכבר אינה מבחינה במה היא פוגעת. קבוצת נשים אלו באימפולסיביות אופיינית, גרמו נזק לא רק למתלוננת לכדי גיחוך כי אם ובעיקר לנפגעות רבות שיחששו להתלונן בעתיד.

יריית הפתיחה התקשורתית החלה ע"י רבנים מסוימים המטיפים למוסר וצדק חברתי בפרט בתוככי המחנה הדתי, אליהם חברו רשימה ארוכה של רבנים ליברליים יותר או פחות, וכמובן אי אפשר בלי נשים הרואות עצמן כסמכות תורנית. המכנה המשותף לכולם שללא בירור עובדתי הצטרפו למסע הכפשה, לא פסקו מידי יום לצאת בדקלרציה מתוזמנת וטהרנית ולא היה אחד מהם שניסה לברר את העובדות לאשורן כמקובל בכל שיטה משפטית שנבחר, כולם הסתמכו על טענות ושמועות שאינן מבוססות.

ברור לי שעל אף עוגמת הנפש שהרדיפה הסבה לרב, הרב אינו כואב את סבלו הפרטי. דאגת הרב על ההשלכות וחילול ה' הנורא של ציבור גדול ועל הפגיעה החינוכית והמוסרית בתלמידיהם, כן כן בתלמידים שלהם, שעשויים חלילה לאבד את האמון בטוב, בטוהר ובאמת ובתלמידי חכמים ואף על הרבנים עצמם שלכך הגיעו.

אך יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכך שהרבנים דנן במעשיהם גרמו לחילול ה' נורא, ביזוי אחד מחשובי תלמידי החכמים, מסע הכפשה לציבור גדול הרואה ברב את רבו ומורה דרכו. לא אכביר במילים על המשמעות המוסרית של מבזה ת"ח, הדברים מפורשים בחז"ל ובכמה מקומות ברמב"ם בחריפות גדולה.

למעשה, אנו ניצבים בפני סיטואציה קשה ביותר, בה דמויות בעלות השפעה ציבורית בחרו להצטרף למסע הכפשה רווי איבה מתוך חוסר כנות מובהק ולתת רוח גבית לעלילה זדונית, ללא בירור מינימלי שנדרש מאנשי תורה רודפי צדק ואמת. חטאם אינו רק פרסונאלי כאדם פרטי שנדרש לבקש מחילה כשפגע בחברו וכל שכן בתלמיד חכם כמבואר בהלכה, בנידון דידן הם מעלו באמון המוסרי שהציבור נתן להם ולא יתכן לעבור לסדר היום ללא בירור נוקב, נפרצו נורמות בסיסיות הראויות לחברה דתית מתוקנת. הפגיעה לא רק ברב עצמו אלא בציבור גדול שאלו הם רבניו, בבחינת 'חטאת הקהל ולא ניתן למחילה', כדברי בעל העקידה.

כאשר רבנים מועלים באמון הציבור עליהם לתקן זאת כדי לרכוש את אמון הציבור מחדש ולהיות ראויים לאצטלה דרבנן. לאחרונה פרסמה הרבנות הראשית לישראל פסק דין חריף ביותר ומתבקש ביחס ל'רב' שפגע בנשים שנתנו בו אמון, בתוך פסקם הגדירו הרבנים מהי הדרך שהחוטא צריך לנהוג כדי לכפר על מעשיו, תורף דבריהם הוא, לקחת פסק זמן ארוך מהעיסוק החינוכי והרבני לחשבון נפש עמוק טרם ישוב לעיסוק ציבורי רבני ואם בכלל.

מבהיר באופן ברור איני בא לטעון להשוואה בין הפגיעות ולהגדיר איזה חטא גדול או נורא יותר או לומר שהמעשים שווים, קטונתי, אך מבקש להצביע על המכנה המשותף לשניהם, חילול ה' ופגיעה עמוקה ביותר בציבור גדול, וכיון שכך הרי הוא מחייב תיקון משמעותי.

איני בא לטעון שכך ראוי שינהגו, על גדולי הרבנים להכריע מהי תשובתם, אלא מבקש לחדד עבורנו מהי תשובת אמת לרב שגרם חילול ה' ועשה שימוש ציני בכוח שהציבור נתן לו לקדם מאבקים פרסונאליים ההפוכים לגמרי מייעודו הרבני-חינוכי.

הפרשייה העגומה הזאת לימדה אותנו שיעור גדול מהי תורת אמת, מי הם תלמידי חכמים שכל מגמתם היא האמת והטוהר, מהי אחריות ציבורית ומוסרית. בעוד 'רודפי הצדק' רצו לאולפני הרדיו והטלוויזיה לקבל רייטינג ולבזות את התורה ונושאיה, הרב התעטף בצער על עלבונה של תורה ופגיעה ברוח העם.

הדברים מקבלים ביטוי מובהק ביחסו של הרב לפרסום הסרטון הנ"ל כפי ששלח לי אחד מתלמידיו הקרובים ביותר: "התפללנו מנחה עכשיו, הרב התפלל בדמעות על נחמה בת רבקה לרפואה שלמה, רפואת הנפש והגוף, ואמר מה יהיה עם הפרנסה של משפחת …? הם עכשיו יהיו אומללים, יפסיקו לקנות אצלם בחנות".

כמה ביקורת וחיצי רעל הוטחו ברב שאינו יוצא לתת דין וחשבון ולהגן על שמו כפי שליהגו לעברו, אך הרב בחוסן הפנימי והמוסרי שלו לא הושפע מכת הצעקנים, האמת תורה דרכו, המשיך ללמד תורה ולהרבות אורה באומה 'תאות צדיקים אך טוב', נמנע לדבר סרה ואף נזהר מלפגוע במי שניסה לפגוע בו ללא מעצורים, כנראה שפרשייה זאת תצרב לדורות וממנה ילמדו מהי גדלות תורנית אמיתית, אשרי העם שאלו מנהיגיו.

עתה זהו מבחנם הגדול של רבנים אלו, האם תהא האמת לנגד עיניהם, ולוואי שיורונו וילמדונו מהי תשובה כנה ואחריות ציבורית, ומקווה בע"ה שכך יהיה או חלילה ימשיכו להתל בציבור בלהטוטנות מילולית כדי להסיר אחריות מעצמם.

סוף דבר, מי שקרא לרב לפרוש מעיסוקיו התורניים והציבוריים וחרץ את דינו במשפט שדה ללא עדות וללא עדים, קרוא עתה לחשבון נפש מוסרי כנה, מתוך אחריות ציבורית.