יש סיפור המסתובב שנקבעה חתונה בין שתי משפחות מחסידי גור, באולמי כתר הרימון בי"ב בכסלו. כחודש לפני החתונה באה הסבתא ז"ל בחלום לכלה, ואמרה לה שהיא תיעדר מחתונה, כי ביום זה, יגיע לשמים צדיק גדול. וכן חלמה אם הכלה חלום דומה. לכן הורה כ"ק אדמו"ר מגור שליט"א באופן חריג להקדים את החתונה ביום. אכן בי"ב כסלו נפטר הג"ר מרדכי שטרנברג זצ"ל, ראש ישיבת הר המור. כיצד להתייחס?

א. יתכן שזה נכון. הסיפור הזה גם מסתובב בין חסידי גור. וכן רב אחד דיבר עם אבי הכלה, והוא אימת את הדברים.

ב', באופן פשוט, איננו פוסקים על פי חלום. אחד חלם שיש כסף תחת מפתן דלתו והוא שייך לפלוני, חופרים ומוצאים אוצר שם, זה לא בהכרח שייך לפלוני (סנהדרין ל, א). הסיבה לכך, כי "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (ברכות נה, א).

על חלומות אמת כחלומותיו של יוסף או של פרעה, נאמר: "חלום – אחד מששים לנבואה" (ברכות נז, ב), אך גם ביחס לחלומות מסוג זה אמרו חז"ל שאין חלום בלי דברים בטלים: שהרי יוסף חלם על הירח, דהיינו אמו, שכבר לא הייתה בחיים באותו הזמן (רש"י בראשית לז, י). ובדורות האחרונים הורו גדולי הפוסקים למעט מאוד בתשומת הלב לחלומות (עיין פסקי תשובות על משנה ברורה רכ, א), בסוברם שהחלומות שבזמננו שייכים לסוג חלומות ההבל עליהם אמרו חז"ל: "דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים" (גיטין נב, א).

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

תפילה בכותל לרפואת הרב שטרנברג זצ"ל

ומעשה ביהודי מהעיר וולוז'ין שחלם כי הוא נוסע בעגלתו על פני הנהר הקפוא במקום שהיה רגיל לעבור בו, לפתע קורס הקרח תחת עגלתו, העגלה נופלת לנהר והוא מוצא בו את מותו. הוא התעורר משנתו מזועזע ומיהר לספר את הדבר לגאון רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של הגר"א.

רבי חיים ביטל את החלום במחי יד ואמר: "'דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין' (גיטין נב א). סע לשלום!". בלילה השני חלם שוב: הנהר הקפוא קורס והוא נחנק למוות במים הקרים. כשהוא אחוז טירוף, רץ היהודי שוב לרבי חיים מוולוז'ין. גם הפעם, ביטל ר' חיים את החלום בתנועת היד, ואמר: "חלומות שווא ידברו. סע!".

יצא היהודי לדרכו, עבר מעל הנהר הקפוא, הקרח קרס והוא טבע למוות במים הקפואים. באו בני משפחתו בהתרגשות עצומה ובטרוניה גדולה לרבי חיים, וטענו כלפיו: מדוע ביטל כך את חלומו ונתן לו ללכת לקראת מותו? השיב להם רבי חיים: אם חז"ל קבעו כי דברי חלומות אינם מעלים ואינם מורידים – הרי שזוהי המציאות, ומה שהקרח קרס בדיוק כשעבר שם, הרי זו תופעה שכיחה ואין לה כל קשר לחלום. ולא זו בלבד, הוסיף רבי חיים, אלא הריני מצהיר בפניכם שאילו הייתה באה לפניי שאלה כזו, חלום זהה, גם כיום, לאחר מעשה – הייתי שב ומורה לנסוע (ספר 'שימושה של תורה', עובדות והנהגות לגרא"מ שך, הרב אשר ברגמן, עמ' כה-כו. וע' שם שדן בדברי התשב"ץ ב קכח). אלה לא סיפורי חסידים, אלה סיפורי 'מתנגדים'….

ג. ודאי, אצל החסידים, יש חשיבות גדולה על פי הזוהר הק' (פרשת בלק ופנחס) שהאבות והאמהות מעולם האמת ישתתפו בשמחת צאצאיהם. ואכן הרבה נוהגים ללכת לבית העלמין להזמין לחתונה קרובים שנפטרו (נטעי גבריאל נישואין ד, ז. אמנם מעניין שכ"ק האדמו"ר אמרי אמת מגור זי"ע אמר לבנו קודם החתונה לילך לכותל המערבי ולקבר רחל. שם הערה יד). ודאי, היה מאוד חשוב למשפחות שסבתא תגיע לחתונה.

ד. גם יותר קל מבחינה הלכתית להקדים חתונה מאשר להרחיק אותה.

ה. אמנם אפילו כשאדם גדול מגיע לשמים, נראה שגם מותר להשתתף בחתונה, אבל כל זה ענייני עולם האמת, שלא ידועים לנו.

ו. פעם מרן הרב קוק הוציא דיבוק, אלא רבנו הרב צבי יהודה לא ייחס חשיבות מכרעת למעמד הזה ולא ראה עניין להשתמש בו לחיזוק האמונה, "כי לא בזאת יתהלל המתהלל, כי אם עשות חסד משפט וצדקה והשכל וידוע את ד'" (צמח צבי אגרת י"ג).

אכן, הרב מרדכי זצ"ל היה קדוש וגאון, מתוך שהוא טיפס לעילא לעילא בתיקון המידות ובלימוד התורה. בזאת יתהלל המתהלל.