במוצאי החג, מיד לאחר ההבדלה, אחד הבנים, המשרת בצה"ל, קרא מחדרו: "היה פיגוע בליל הסדר, בתרקומיה, יש נפגעים! " הידיעה הכתה בנו במשנה עוצמה, על עצם הפיגוע ואבדן חיי אדם (בשלב זה עדיין לא ידענו שמדובר בבן הקהילה, תושב עירנו מודיעין) וגם משום שהיא עוררה מחדש את הזיכרונות והתחושות של ערב זה לפני שתים עשרה שנים.

גם אז מיד לאחר ההבדלה של מוצאי החג, צלצל הטלפון. מח"ט חטיבת שריון מילואים יפת"ח היה בקצה השני של הקו, הוא עדכן אותי שהיה פיגוע במלון פארק בליל הסדר, הממשלה החליטה שיוצאים למבצע צבאי, החטיבה קיבלה פקודה להתגייס, ועלינו להיערך למשימה (הייתי סגנו): כיבוש העיר שכם. שהייתה בירת הטרור של יו"ש, והחטיבה צפויה להלחם שם כנגד אלפי חמושים שהכינו מכשולים ממולכדים ומטענים רבי עוצמה.

למותר לציין, שבמצב שכזה, תשומת הלב מקבלת תפנית חדה ומיידית, שאינה מאפשרת לחזור סתם כך לשגרת החג. המציאות הכואבת מעמיקה בנו את המשמעות של מילות הנצח העתיקות שחזרנו ואמרנו בליל הסדר, לפני פחות מיממה, "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם". המשמעות האקטואלית מטלטלת.

מבצע חומת מגן היווה את קו פרשת המים למלחמת טרור עקובה מדם שהתנהלה כשנתיים. לאורך השנים הייתה מדיניות מכילה, שביקשה לשמר את הסכמי אוסלו. התגובה הנחושה של ממשלת ישראל, באמצעותנו, יחידות צה"ל שגויסו למשימה, יצרה שינוי משמעותי בשטח. היא פגעה בטרור בצורה אנושה, והביאה לירידה מיידית בהיקף הפיגועים.

כאז כן היום עמדנו על העוצמה הגלומה בעם המופלא שלנו. היקף ההתגייסות של אנשי החטיבה היה חסר תקדים. היו מפקדים שהופתעו מהיקפו, משום שסברו שרוח ההתגייסות שהייתה במלחמות העבר, כבר אינה קיימת, ושלחימה בערי יהודה ושומרון ובסיכון רב, תגרום לחלק מהחיילים תחושה שזו לא המלחמה שלהם. גם שאר התנאים היו עשויים להשפיע: גיוס בעלי משפחות בתקופה של חופשת חג כשהילדים בבית, ובמזג האויר החורפי שהיה באותם ימים.

בסוג העימות הזה היקף הגיוס של אנשי המילואים הוא גורם מכריע, משום שהוא מדד להלכי הרוח ב"צבא העם", לאמונה בצדקת הדרך, לחוסן של החברה הישראלית, ולנכונותה להלחם ולהסתכן כדי לשמור על האינטרסים שלה.

תוך כדי המבצע התחדש לנו הסבר אקטואלי של הפסוק שאנו מזכירים בליל הסדר, "ואומר לך בדמייך חיי"! שרק הנכונות של בני האומה להסתכן, כדי להגן על החיים, מבטיחה לאומה חיים!

חזרנו ונזכרנו במבצעי החטיבה ב"חומת מגן" לפני כחודש בערב מיוחד שנערך לרגל סגירת החטיבה, אחת מחטיבות המג"ח שנסגרו לרגל הצמצומים בצה"ל. בין היתר הזכרתי לאחד המח"טים שבערב הפריצה לשכם, ערב שביעי של פסח, בהיותי בחמ"ל צלצל הטלפון, מן העבר השני היה רב אברום שפירא זצ"ל. כששמעתי את קולו התרגשתי מאד. הרב שפירא ברך אותי ואת החטיבה שנצליח למלא את משימותינו בהצלחה ושד' ישמור עלינו לבל נפגע. בתום השיחה התלבטתי האם לשמור את דבר קיומה לעצמי, והחלטתי להביאה לידיעתם של כל האנשים – הקצינים ואנשי המבצעים שהיו בחמ"ל למרות שאינם דתיים. בחמ"ל הושלך הס, והדממה נמשכה עוד מספר שניות לאחר שסיימתי את דברי. הרגשתי שהדברים חיזקו את האנשים ודיברו אל ליבם. למרות הלחימה הקשה המבצע הצליח, כבר במוצאי שביעי של פסח במהלכו כבשנו מחדש את קבר יוסף, והיו אירועים רבים שבדרך נס הסתיימו ב"ה ללא נפגעים. ראינו בכך מלוי של ברכת צדיק. מידי שנה אנו נוהגים בשביעי של פסח לציין זאת בסעודת הודיה.

השנה, במוצאי שביעי של פסח תתחיל השבעה על סנ"צ ברוך מזרחי הי"ד, שהקדיש את חייו להגנת המדינה, בצה"ל ובמשטרה, שנפילתו וגבורת אשתו טלטלה את המדינה כולה. יהי זכרו ברוך. בדמיך חיי.

==

הרב אליעזר שנוולד הוא ראש ישיבת הסדר 'מאיר הראל' במודיעין ואופקים, בזמן מבצע חומת מגן, שימש הרב כסגן מפקד חטיבת יפתח שפעלה בשכם.