גאונותו של ראש ישיבת הר המור הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל, ניכרה עוד בעת שהיה ילד. מסמך שעלה לארכיון המדינה, בבית הספר הממ"ד בכפר פינס, מכיל גם התכתבות בינו ובין משרד החינוך על שאלה במבחן הארצי בתלמוד.

בשנת תשכ"א (61') שלח הנער מרדכי שטרנברג, אז תלמיד בית הספר מכתב למשרד החינוך, בו הוא מבקש לבדוק שאלה שהופיעה במבחן הסקר (מה שהיום נקרא מיצ"ב ובעבר מבחן ארצי) בתלמוד.

הרב מרדכי שטרנברג

וכך כותב הנער בן ה-13:

היום ישבתי לבחינת הסקר בתלמוד. במכתב זה ברצוני להסב את תשומת לבכם לטעות מצערת שנפלה בשאלה אחת עשרה.

השאלה הייתה. ערב של כתובה:

א. חייב גם אם יש לבעל לשלם.

ב. חייב רק אם אין לבעל לשלם.

ג. חייב רק אם זה כתוב במפורש.

ד. פטור גם אם אין לבעל לשלם.

משער אני שתסכימו עמי שהתשובה הנכונה היא ד' עפ"י הגמרא בגיטין דף מ"ט ע"ב ודף נ' ע"א. ואולם לדעתי התשובה אינה מדויקת. עפ"י הגמרא  נוכל לקבוע שהחדוש שפטור הוא אם יש לבעל לשלם מפני ש'מצווה הוא דעבד ולא מידי חסרה' ולפי זה היה צריך להיות כתוב בתשובה "פטור גם אם יש לבעל לשלם", שאז לכאורה הייתה התחייבות צריכה להיות חזקה יותר.

אסיים בתקווה שתענו לי במהרה.

מרדכי שטרנברג תלמיד כיתה ח' בי"ס ממ"ד 'אוהל משה' כפר פינס

השאלה שנשלחה למשרד החינוך, הגיעה לידי הממונה בעיכוב של שלושה חודשים, וזה משיב לתלמיד בברכות על בקיאותו, ומתחיל להתפלפל איתו בלימוד. לאחר שהתנצל על האיחור הרב בתשובה, כותב לו אברהם רון לימים מנהל אגף החינוך הדתי: "שמחתי מאוד לקרוא מכתב זה ולהיווכח כי הנך לומד בעיון כיאה לבנו של האי גברא רבא, מר אביך זצ"ל.

במכתב מתכוון רון, לאביו הרב משה שטרנברג זצ"ל, שנפטר כשלוש שנים קודם לכן, והיה רבה של כפר פינס ומרבני הציונות הדתית בשנות הקמת המדינה.

"ועתה לתוכן הדברים. צדקת בהחלט כי כאשר אנו דנים על חלות השעבוד, הרי ב'דאית ליה נכסי' יש יותר סברה שהשעבוד חל. אולם זה הוא כשהנכסים ישנם בשעת השעבוד, אבל הרי השאלה היא על הגביה ואז כשיש נכסים לבעל יתכן לומר שאין גובין מן הערב כל עוד יש נכסים בני חורין.

אולם אם אין לבעל נכסים בשעת גביה (כגון דאישתדוף מ"ט ע"ב) הרי זה חידוש יותר גדול שפטור. והריני חותם בברכת שתמשיך לשקוד ולעמול בתורה, תגדל ותהיה לתפארה."