היום בהיסטוריה: הבריטים מתפרעים ברמת הכובש

סיפורנו הפעם נמשך כשבוע ימים והוא התחיל ביום ראשון ט"ז בחשוון תש"ד (14.11.43). באותו היום ערכו שוטרים בריטים בדיקה אקראית בצומת כפר-סבא. בבדיקה האקראית נתגלו שני מקלעים עטופים בשק שהובילו השניים על גג האוטובוס. איש מיושבי האוטובוס לא הודה כי הנשק שייך לו.

חשדם של הבריטים נפל על שני צעירים, שטענו שהם תושבי קיבוץ רמת הכובש. לחברי הקיבוץ נודע, כי כוחות צבא ומשטרה גדולים מתכננים לפשוט על הקיבוץ. באותו הלילה העבירו את הסליק הגדול שהיה בקיבוץ, לסליק אחר מחוץ לקיבוץ.

יומיים לאחר מכן ביום שלישי י"ח בחשוון (16.11) בשעה 9:45, פשטו מאות שוטרים בריטים וחיילים הודים על רמת-הכובש בטענה, כי באים הם לחפש עריקים יהודים מצבא אנדרס הפולני, עולים בלתי לגאליים, ומסתורי נשק.

הבריטים החלו בחיפושים ובמעצרים. על כל התנגדות קלה הגיבו במכות קשות. חברים שהתנגדו למעצר נגררו בכוח לתוך מכלאה מגודרת שהקימו בחצר הקיבוץ. כל ניסיונותיהם של קבוצות הפלמ"ח לפרוץ את טבעת נכשלו לנוכח התנגדות החיילים, שהכו בהם באכזריות.

בחצר הוצב שולחן ומאחוריו ישבו בלש ושוטר אנגלי דובר עברית הם החלו במסדר הזיהוי. עשרת הראשונים שנדרשו להזדהות לא ענו על השאלות שהוצגו בפניהם, כל שאמרו היה: "אני יהודי מארץ-ישראל" ותהליך הזיהוי נפסק. פרט לרימוני סרק לא נמצא כל נשק בקיבוץ.

הגברים הוכנסו לשתי מכלאות תיל שהקים הצבא במרכז המשק. במהלך החיפושים נגרם נזק רב למבנים ולרכוש. לנוכח ההרס הגיבו חברות הקיבוץ ברגימת הבריטים באבנים, בחפצים ובכל הבא ליד.

בתגרה המונית נהרג שמואל וילניץ

לאחר שמוכתר הכפר סרב לדרישת הקצין הבריטי להסגיר את אנשי הפלמ"ח פקד הקצין על חייליו להעלות בכוח את אנשי הפלמ"ח למשאיות המשטרתיות, ובמקום פרצה תגרה המונית. במהלכה, היכו הבריטים באכזריות חברי קיבוץ ופלמ"ח. במהלך התגרה הוכה בראשו שמואל וילניץ מחברי הקיבוץ וביום ראשון כ"ג בחשוון תש"ד (21.11) נפטר מפצעיו.

חיפוש הנשק האלים היה הגדול בהיקפו ובתוצאותיו עד לאותו הזמן. עיתוני התקופה הפרו את הצנזורה שהוטלה בדרך כלל ותקפו את שלטונות המנדט. הלווייתו של שמואל הייתה המונית והשתתפו בה ראשי היישוב והייתה להפגנה נגד השלטון.

יצחק טבנקין מראשי ההתיישבות הספיד את שמואל: "שמואל חזר לרמה ממנה נלקח פצוע ועליה עבד והגן כל חייו. ובכוח גבורתו ונאמנתו יתגדל ויתקדש שמו בישראל".