אחת המשימות הקבועות בחוק הבחירות לכנסת הינה מינוי ועדת בחירות לכנסת ה-26, חובה זו יש למלא תוך 60 יום מיום הקמת הכנסת החדשה. מינויו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית תעשה אף היא תוך 60 יום מיום כינוסה של הכנסת ולבקשת יו"ר הכנסת.

אך לפני שכנסת ישראל מבקשת למלא חובה זו יש לשוב ולהרהר בשאלה האם החובה הקבועה בסע' 17(א) לחוק הבחירות לכנסת לתפקיד יושב ראש ועדת הבחירות יתמנה שופט משופטי בית המשפט העליון, האם לא הגיע העת לחשיבה נוספת על שאלת זהות המועמד הראוי לשמש בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית?.

שאלה זו מתחדדת לנוכח החלטת בית המשפט העליון בערעור שהגישו ח"כ עמיחי שיקלי ותנועת הליכוד כנגד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25. בפסק דין ארוך ומנומק (המשתרע על פני 89 עמ') קבע בית המשפט העליון כי יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-25, השופט יצחק עמית, לא היה מוסמך לפסול את מועמדותו.

דומה כי לנוכח המתח הקיים בין רשויות השלטון, איבוד אמון הציבור בבית המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט צריך להוביל לשינוי חוקי לפיו בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות לא ישב שופט בית משפט עליון מכהן, אלא ישב שופט בית משפט עליון בדימוס או מי שיכול להתמנות לשופט בית המשפט העליון.

העירוב שבין הפוליטיקה לשיפוט אינו עירוב רשויות רצוי

גם אם נניח לעובדה כעת שמדובר בהחלטה של שופטי בית המשפט העליון כנגד מי שאמור, בהתאם לשיטת הסניוריטי, לשמש כנשיא בית המשפט העליון החל מאוקטובר 2023. וגם אם נקבל את הגישה שמדובר בהחלטה מקצועית, והאמת אינה מונחת בכיסו של נשיא בית המשפט העליון, ואכן אנו מבקשים להאמין לכך הרי שעדיין העירוב שבין הפוליטיקה לשיפוט אינו עירוב רשויות רצוי.

התפיסה הרווחת שעל שופט להתרחק מכל 'אבק של פוליטיקה', נכון גם שופט הוא בעל זכות הצבעה בבחירות דמוקרטיות, ומינויו של אדם למשרת שפיטה אינה שוללת את זכות ההצבעה בבחירות. אולם מעורבותו הפוליטית צריכה להתחיל ולהסתיים בקלפי בלבד.

גישה זו מעוגנת בכלל 17(א) לכללי האתיקה לשופטים המטיל איסור על שופט להיות מעורב בזירה הפוליטית, וכך קובע הכלל "שופט לא יהא מעורב בפעילות פוליטית". כלל זה מתיישב עם התפיסה שהניח השופט ברק ואשר קבע "כל פעילות פוליטית אסורה על שופט". ובמקום אחר הוא הוסיף ושרטט את הציפיה הציבורית משופט בישראל וכך הוא הניח: "הציבור בישראל מצפה לכך, כי השופט יהא מחוץ למסגרת הפוליטית וכי הוא יימנע מכל הבעה שיש בה גוון פוליטי. הציבור בישראל מצפה לכך, כי השופט לא ייתן כל ביטוי חיצוני (פומבי או פרטי, גלוי או נסתר) להערכותיו הפוליטיות. רק כך ניתן להבטיח את אמון הציבור בהכרעה השיפוטית".

דברים דומים משמיע לנו גם השופט זמיר בקביעתו: "בית המשפט אמור להתרחק מנקיטת עמדה בשאלות פוליטיות המפלגות את הציבור. ולשמור על תדמיתו כגוף שאינו מעורב בחיי הפוליטיקה, שעל פי טיבם אינם הולמים את חיי המשפט. אם כך ראוי לבית המשפט, מן הבחינה של מדיניות שיפוטית, למשוך ככל שניתן, מסכסוכים פוליטיים"

והדברים יפים מקום שמדובר בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. הצבתו של שופט בית משפט עליון מכהן בראש ועדת הבחירות מציבה אותו במקום שהוא בבחינת 'אוי לי מהחוק ואוי לי מהציבור', בין פטיש העם לבין סדן העם. הצבה מעין זו היא בבחינת 'לפני עיוור לא תתן מכשול'.

השופט יצחק עמית הוכתם בכתם פוליטי

הבה נחשוב לרגע בעידן שבו מערכת השיפוט מצויה בשפל מבחינת אמון הציבור, ובמיוחד בעידן המהפכה הדיגיטלית בה כל פרסום וכל החלטה וכל כתבה תישאר חקוקה עד סוף כל הדורות, ובכל צומת הכרעה שיפוטית בעל גוון פוליטי שיונח בפני שופט בית משפט עליון שישב בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות בפני מצב מורכב. רק כדי להדגים את הדברים ניטול את כבוד השופט יצחק עמית בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25 והחלטתו בעניין עמיחי שיקלי. בסכסוך בעל אופי ציבורי שיגיע לפתחו כשופט. המצב בו הוא יהיה נתון יהא מצב אבסורדי שיכול ויפגע בשיקול הדעת השיפוטי, שכן כל תוצאה תעורר את זעמו של חלק אחר בציבוריות הישראלית. אם התוצאה תהיה טובה לצד אחד יבוא ויגידו שהחלטתו עתה היא 'כפרה' על החלטותיו עת היה בתפקיד יו"ר ועדת הבחירות, ואם הוא יפסוק לכיוון השני יבוא הצד השני ויטען זהו המשך מגמה שנחשפה עת ישב בתפקידו כיו"ר ועדת הבחירות.

צא ולמד כי הנכון הוא לתקן את החוק הבחירות לכנסת באופן שישחרר את שופטי בית המשפט העליון מהפקיד של יו"ר ועדת הבחירות. תפקיד שבהכרח חלקים בציבור יזהו אותו כפוליטי. ובמקום שופטים מכהנים יש לעשות שימוש בשופטי בית המשפט העליון שפרשו מכהונה פעילה.

אפשרות למינוי שופטים שפרשו מוכרת ואינה זרה למערכת המשפט הישראלית, כך למשל סע' 4(ב) לחוק ועדות חקירה קובע שבראש ועדת חקירה ממלכתית ישב שופט של בית המשפט העליון או שופט מחוזי או שופט שיצא לגמלאות או שפרש. דוגמה אחרת ניתן למצוא כי בהתאם להחלטת ממשלה משנת 1999 הוקמה וועדה מייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה שבראשה עומד שופט בית משט עליון בדימוס.

תיקון זה ישיב במעט את האמון הציבורי האובד של בית המשפט העליון וייתן מענה הולם לתפקיד החשוב והנכבד של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

==

אלישי בן יצחק, עו"ד ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט' ובעל משרד עורכי דין.