הניצחון המסתמן של גוש הימין נבע בעיקר מהקמפיין שהעיר את המצביעים. הסימן המובהק לכך הוא הזינוק באחוזי ההצבעה, שהביאו עוד עשרות אלפי מצביעים לקלפי.

בבחירות הקודמות, אותם מצביעים היו מנומנמים, סמכו על נתניהו ובנט שיביאו את ה-61. הם הלכו לים במקום לקלפי, אחוז ההצבעה ירד, ורע"מ הצליחה להשתחל לכנסת. התוצאה הייתה 59 מנדטים לגוש הימין ואפשרות לבנט לערוק ולהקים ממשלת שמאל-ערבים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

נתניהו מבטיח לעגן את תקציב החמ"ד (דוברות הליכוד)

שנה וחצי של עבודה קשה, של קמפיין מתמשך מצד כל מפלגות האופוזיציה, שלא ריחמו על אף אחד, התנקז לחודשים האחרונים, כשהפעם השאלה המרכזית הייתה, אתם רוצים אותם לעוד קדנציה בשלטון או לא? נתניהו הלך לחרוש את השטח. כשהוא עם אבטחה מצומצמת יותר ועם זמן פנוי יותר מאשר כראש ממשלה, הוא היה יכול לצאת ולשרוף את השטח. ביקורים בעשרות ערים, המריץ מצביעים והפעיל את המטות.

הימין כמעט ומיצה את כל הפוטנציאל. האיחוד הרבני בש"ס והפנייה לקהל המסורתי, בן גביר כמובן שהדליק את הפריפריה והליכוד שעשה קמפיין שטח מדהים, הביאו כמעט את כל מי שאפשר. 2 המנדטים ששרפה איילת שקד, לא נספרו בראש בתכנית העבודה של גוש הימין.

בבחירות האחרונות, בשיא הפגנות בלפור, השמאל מיצה את הפוטנציאל שלו, הדליק את השטח והביא את האנשים לקלפי. הפעם יאיר לפיד ניהל קמפיין מנומנם, שבע ועייף. הפיצולים בגוש השמאל, בעיקר אצל הערבים מתגלים כהרסניים, אפילו קטלניים, 2 או 3 מפלגות שלא עוברות את אחוז החסימה, דרדרו את הגוש הרחק מהמספר הנכסף 61. הפיצול בשמאל לא הביא לתחרות אלא גרם לייאוש המסרים הסותרים, "שתיית הקולות" וחוסר הארגון, חילקו את העוגה בין יותר מדי שותפים, וזה פשוט התפורר. מרצ וכנראה גם בל"ד נפלו מהשולחן ואיתם גם כל ממשלת השינוי.

שנה וחצי של ממשלת בנט-לפיד, עם חוקים מוזרים, התנהלות שמצפצפת על הייעוץ המשפטי, כנראה עשו את שלהם. הימין התעורר בזמן, והביא את הניצחון.