מבצע עלות השחר התנהל כמו הקלישאה בכדורגל. אחרי מחצית ראשונה מנומנמת עם מצבים מסוכנים ותיקו 0:0, הקבוצה התעוררה במחצית ויצאה מחדר ההלבשה בדרך לדרוס את היריבה בלי לקחת שבויים.

הבדלי הרמות הם עצומים. צה"ל הוא הצבא החזק באזור, והג'יהאד האיסלאמי הוא הארגון הקטן בתוך רצועת עזה. ועדיין בשלושת הימים הראשונים של 'עלות השחר' זה נראה כאילו אנחנו בתיקו מול כמה עשרות חמושים שמאיימים בפיגוע נ"ט על הגדר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

חיסול חאלד מנצור. (דובר צה"ל)

זה נראה שבצה"ל חיכו לשעת הכושר לטיפול בג'יהאד ובנו את המתקפה לאט לאט. לפני שבועיים, תדרך מפקד פיקוד הדרום, אלוף אליעזר טולדנו את התקשורת הזרה על מאגרי התחמושת ויעדי הטרור הנמצאים בסמיכות למוקדי אוכלוסייה אזרחית. בכך הוא טמן את הזרעים למתקפה צה"לית, שהייתה רק שאלה של זמן.

בצה"ל, ראו את חיסולו של ראש אל קאעידה אמין אל זוהירי באפגינסטן, ומצאו את שעת הכושר לחיסול גם בגזרת עזה. המעצר של באסם א-סעדי בג'נין שנועד לגרות את הג'יהאד האיסלאמי להגיב, עשה את שלו, ולזה הוסיף צה"ל את כוננות הספיגה בעוטף עזה, כדי להצדיק את המתקפה הקטלנית. זה לקח כמה ימים של 'המתנה', אבל כשניתן האות, מהדרג המדיני, זה יצא לפועל מהר מאוד. בתוך 3 דקות חוסלה כל תשתית הנ"ט של הג'יהאד האיסלאמי בצפון הרצועה. תייסיר אל ג'עברי חוסל, ואיתו סגניו, הרל"ש וחוליות השטח שהיו בדרכן לפיגוע.

התגובה של הג'יהאד האיסלאמי בירי רקטות אל עוטף עזה ומעבר, נתנו את האות להמשך התכנית למיטוט הארגון בחיסולו של מפקד חטיבת הדרום של הארגון עם דרג השטח שלו, כך שבסיום התקיפה, צמרת המחבלים שאיימו על ישראל חוסלה עם מחסני הנשק, מפקדות ומחנות אימונים.

אפשר להגיד שזה המבצע הראשון מזה תקופה, שלא מסתיים בטעם חמוץ של תיקו או ניצחון קטן (שומר חומות, חגורה שחורה, צוק איתן), אלא בניצחון גורף לצה"ל.

מבצע שכולו הישגים לישראל

ההישגים של ישראל הם רבים, וכמעט אין בהם כישלונות.

ראשית, המחיר הנמוך שספג העורף. אמנם היו 3 ימים של עוצר שפגעו בהרתעה ושיבשו את שגרת החיים לעשרות אלפי תושבים, אבל ביחס למבצעים דומים, מדובר בסבב לחימה קצר. כיפת ברזל שעשתה את העבודה ומערכת ההתראה – הביאה למינימום של נזקים בגוף – 3 פצועים קל ועוד כמה עשרות שנפגעו מחבלות, וגם למינימום של פגיעה ברכוש.

אמנם זה לא יכולות השיגור של חמאס, אבל במבצע הקודם מול הג'יהאד – חגורה שחורה – כל גוש דן היה בעוצר. הפעם אמנם נשמעו אזעקות גם בגוש דן, אזור בית שמש ובאר שבע, אבל ללא פגיעה של ממש.

ההישגים המודיעיניים גם מלמדים עד כמה ארגוני המחבלים חשופים לעין ולאוזן הישראלית. היכולת לחסל ברגע אחד כמה חוליות של מחבלים, מלמדת על עליית מדרגה ביכולות של צה"ל. המחבלים, גם אלה של חמאס, לא ישנים בשקט, כשהם יודעים שצה"ל יכול להגיע אליהם, בכל רגע.

בזירה המדינית, גם נרשמה הצלחה. אמנם הסבב היה קצר יחסית, אבל לא נרשמו לחצים רציניים, מצד ארה"ב או רוסיה להפסקת אש מהירה. רוסיה מסובכת במלחמה שלה, וארה"ב שכאמור חיסלה את אל זוהירי רק לפני שבועיים, לא יכולה לבוא בטענות לסיכולים ישראליים. מערך ההסברה הלאומי, שעבד הפעם, בניגוד לסבבים קודמים, נתן עבודה בהצגת תיעוד מהשטח שהראה כי מרבית הנפגעים הבלתי מעורבים, הם כתוצאה מירי של המחבלים ולא מירי של צה"ל.

השאלות שנותרו פתוחות

סוגיות שעדיין לא התקבלה עליהן תשובה בסבב הזה. חמאס ישב בשקט במשך השבוע האחרון, כולל בזמן התקיפות של ישראל ברצועה. האם הוא נקט במהלך, בגלל שטוב לו לראות את הג'יהאד האיסלאמי חוטף, או שהוא קיבל הבטחה ישראלית (בתיווך מצרי) לתמורה בעד השקט?

שלושת הימים הראשונים של המבצע, בהם צה"ל מטיל עוצר על עוטף עזה, הם עדיין חרפה ומכה להתרעה הישראלית. חיזבאללה רואה את הפחד של ישראל מנפגעים בעורף, וילמד את השיטה כדי לאמלל את תושבי הצפון.

השאלה שכולם שואלים, מתי הסבב הבא? כמה זמן תחזיק ההתרעה מול הג'יהאד האיסלאמי אחרי המכה שחטף. ומתי חמאס יתעצם מספיק כדי להתחיל גם הוא בגלגול פיגועי טרור משלו.