נשיא המדינה שמעון פרס, ספד הבוקר (ב') לראש-ממשלת ישראל לשעבר, אריאל שרון ז"ל, בטקס האשכבה הממלכתי לזכרו שנערך הבוקר ברחבת הכנסת: "אריק, חבר, מנהיג ומצביא. אנו נפרדים ממך היום. היית כתף שעליה נשען בטחונו של עמנו. תולדות חייך שזורים בתולדות המדינה וחייך הקדשת לחַיֶּיהָ. טביעות רגליך חרוטות בכל גבעה ועמק, יבולם קצרת בחרמש ועל השיבולים הגינות בחרב. טביעות אצבעותיך ניכרות בכל מצב מדיני ובכל מוצב צבאי, קיבלת וביצעת החלטות נוראות – הוד.

"זכורני שבראשית שנות החמישים, התבקשתי להציג בפני דוד בן גוריון קצין צעיר שהיה אז סטודנט להיסטוריה בעל רעיונות מקוריים להכות בפדאיון שהסתננו לירושלים. התיאור שקיבלתי עליו נשמע באוזניי כשיר יותר מאשר ביוגרפיה. נאמר לי שהוא חכם ואמיץ- בלתי שיגרתי ונועז, בעל כושר הנהגה וכושר החלטה נחוש. חייל שאינו חת מאויב ואזרח שאינו נבהל מחזון. צעיר זה, אריק שרון שמו, נולד לגדולות. נפגשנו עמו ומיד נוצרה בינינו חברות. חשתי שלפני צעיר שהוא משכמו ומעלה, נכון לשרת את עמו עד תום, וביכולת נדירה. בן – גוריון אהבו ממבט ראשון, דבריו כבשו לבבות, פָקוּדַיו הלכו אחריו בעיניים עצומות ובהיפגע אחד מהם הוא לא עַזבהו עד להחלמתו המלאה. למשפחות השכולות שיקיריהם נפלו בקרב הוא היה אח ומנחם. הוא ידע לספר גבורתם בשפה מרגשת ובלתי נשכחת. ישראל אהבה אותו והוא אהב את בניה ורגביה".

"אריק היה איש אדמה", הוסיף פרס. "ריחה ערב לאַפוֹ ואת תלמיה הוא חרש, זרע וקצר ועל שלומה הוא הגן כאריה, את בניה הוא לימד קשת ואת צעיריה להניף חרמש. וכשהיה כבר אגדה צבאית בחייו, הוא לא פסק לשאת עיניו ליום שבו ישראל תשכון לבטח, בניה ישובו לגבולם והשלום יפקוד את הארץ המובטחת. היו פנים באישיותו של אריק שלא נרשמו בביוגרפיה הצבאית שלו כמו הרגישות שלו שפרצה משתיאר פרח או עץ, פרפר או ציוץ ציפור וכמובן כשדיבר על חבריו או רעיו. אהבת לילי ואריק הייתה לשם דבר, ילדיו שכנו בליבו והוא קרן להם קסם.

"עמרי וגלעד עמדו לצדו לילה ויום, עד לנשימתו האחרונה, במסירות ובאהבה שאין לה קץ. אנו מלווים היום למנוחה אחרונה לוחם משכמו ומעלה, מפקד שידע לנצח, מנהיג שנשם חלום, אדם שהקסים את הבריות, גם בשעות הקשות.

"אריק, איש נדיר היית. הפכת דברים שנראו כבלתי אפשריים למנופים של אפשרויות אדירות. תמיד הדפת סכנות ומעולם לא דחית הכרעות, החלטת וגם ניצחת. תדע מנוחה, מנהיג גדול- שלא הרשה מנוח לעצמו בשירות עמו, בהגנת ארצו ובהפרחת שדותיה. האדמה שממנה באת תחבק אותך עתה בזרועותיה הגדולות והחמות של ההיסטוריה של עמינו. היא תקבל אותך כאיש שהוסיף לה פרק היסטורי בלתי נשכח".