קצת יותר מארבעה חודשים עברו מאז שאלי אבידר מונה לשר בממשלה וניכר מהתבטאויותיו שהאיש שהפגין ברחובות שנה וחצי נגד נתניהו, ממש לא מרוצה.

כידוע, לפיד אמר לאבידר כי הוא יתמנה לשר על חשבון יש עתיד כאשר שטרן ימונה לראשות הסוכנות היהודית ועד אז שימתין. בינתיים המינוי קרס, אם אבידר היה ממתין כפי שלפיד רצה ככל הנראה הוא היה היום עדיין ח"כ.

לפיד ומזכיר הממשלה, שלום שלמה, יודעים כי אבידר לא יישאר בתפקידו הרבה זמן מבלי שיש לו דברים משמעותיים לעשות. אך כפי שזה נראה, לאבידר יש בעיה גדולה עם הממשלה ובמצב כזה כבר לא מעניין אותו איזה תפקיד יקבל.

אלי אבידר, הוא לא שחקן רגיל בממשלה. כמי שכיהן כמנכ"ל הבורסה ליהלומים, שם חווה מהלכים פוליטיים שלא נופלים מפוליטיקה הארצית, הוא יודע להשתמש בכלים העומדים לרשותו. בניגוד לרבים מחברי הקואליציה, אבידר לא חייב לאיש כלום, לא לליברמן ובטח שלא לבנט. בתקציב האחרון הוא לא דרש כספים קואליציוניים למרות שהוא יכול היה לסחוט בכל רגע נתון את הממשלה.

כאמור, כעת, הבעיה של אבידר היא לא התפקיד. לפיצוץ בינו לבין בנט בישיבת הממשלה על איכוני השב"כ, קדמו שתי פגישות אישיות טעונות מאוד בהן הצדדים לא ראו את הדברים עין בעין. אישור איכוני השב"כ בממשלה היו בשביל אבידר קו השבר. נראה כי מבחינתו משם הממשלה עלתה על מסלול לא נכון.

"זו חצייה של קו אדום. הממשלה הזו לא יכולה להכשיר את כל הרעות החולות של הממשלה הקודמת", אמר בפתח אותה ישיבת ממשלה. בכנס "יקירי תעשיית היהלומים בישראל" אמר למעשה כי לבנט אין מדיניות וסדר יום: "פאניקה ואיבוד עשתונות זו לא מדיניות ממשלה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

אלי אבידר, ארכיון (צילום: דוברות)

בשביל להבין את הרקע לדברים של אבידר, צריך לחזור אל ימי המחאות בבלפור. אבידר חי את המחאה הזאת. בשונה מפוליטיקאים אחרים הוא היה נוכח בעצמו בשטח, היה שם עם האנשים בצמתים, פתר בעיות עם מארגני המחאה, ככה שנה וחצי, כל שבוע.

מבחינתו היעד הראשון להוציא את נתניהו מבלפור התגשם, אך זה לא מספיק. אם בנט יאמץ את החלטות נתניהו בעיקר בנושאים שיש בהן לתפיסת אבידר פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה בחופש הפרט ועוד, אבידר לא יישאר אדיש לכך. מבחינת מפגיני בלפור, המחאה הייתה נגד נתניהו ובשם הדמוקרטיה,  אבידר לא מוכן לקבל את בנט כאותה גברת בשינוי אדרת.

כבר מאז הפיצוץ על איכוני השב"כ, נאם פעמיים נגד בנט בנושא הדמוקרטיה. אבידר למעשה מצפה ממשלת "השינוי" להביא בשורה, מדבריו בימים האחרונים מבינים – הוא עדיין לא רואה אותה.

אם אבידר ירגיש שהמצב הזה יימשך, סבירות גבוהה שהוא יבצע מהלך משמעותי. ההערכה היא שאמנם הוא לא יפיל את הממשלה, האופוזיציה גם לא בונה עליו שיעשה זאת, אך יש לו שתי דרכים מרכזיות להכניס את המערכת לסחרור.

אפשרות ראשונה: הישארות בממשלה והתקפות פנים נגד בנט כפי שהוא עשה סביב איכוני השב"כ. להתקפות של אבידר יש משמעות בשל העובדה כי הם משפיעות על קהל ליברלי יותר ולוחצות חברי ממשלה ממרצ מהעבודה ומיש עתיד.

אפשרות שניה: התפטרות מהממשלה והפיכת האצבע ה-61 של הקואליציה בכנסת. במצב כזה, אבידר יהיה עצמאי, בכל הצעת חוק חשובה של הממשלה בנט ולפיד יידרשו לעלות אליו לרגל או לבחור לקנות רשת ביטחון מהרשימה המשותפת.

בלשכת בנט ובלשכת לפיד לא מפספסים את אירוע "אלי אבידר". הם עוסקים בכך. השאלה האם הפערים יפתרו לפני שיהיו גדולים מידי ולפני שיהיה מאוחר מידי.