האופוזיציה הגישה היום הצעת אי אמון בממשלה, כפי שנעשה מדי כמה שבועות ביום שני של השבוע. בקואליציה החליטו להחרים את ההצבעה וזו הסתיימה ברוב של 9 תומכים מול 0 מתנגדים, ולא עברה מהסיבה הפשוטה שדרוש 61 תומכים כדי להעביר הצעת אי אמון.

ובקואליציה זעמו על הצעד של האופוזיציה שנעשה בשעה שראש הממשלה נפתלי בנט לא נמצא בארץ, מאחר שטס לוועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד. אלא שחברי הקואליציה שוכחים שבכנסת הקודמת הם ישבו באופוזיציה, ונקטו באותה צורה.

פרוטוקול הכנסת מספט' 20'

שלוש הצעות אי אמון הוגשו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביום שני כ"א באלול תש"פ, 14 ספט' 20', על ידי יש עתיד-תל"ם, הרשימה המשותפת וימינה וישראל ביתנו. ההצעות הוגשו ונומקו על ידי ח"כ בוגי יעלון מתל"ם, סמי אבו שחאדה מבל"ד ואיילת שקד מימינה.

אלא שבזמן הדיון, יצא ראש הממשלה נתניהו לחתום על הסכמי אברהם בוושינגטון, מה שלא הפריע לחברי הכנסת מהאופוזיציה לדרוש את הצעת האי אמון במליאה. בוגי יעלון אף הסביר את הצעד החריג:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נהוג שלא מביאים הצעות אי-אמון כאשר ראש הממשלה נמצא בחו"ל, אך נתניהו, כדרכו, השאיר את אזרחי ישראל מאחור להתמודד עם המגפה והסגר ונסע כמה שיותר רחוק. אתם תהיו בסגר – אני אהיה בסדר. זו הסיבה שלמרות הנוהג אנחנו מגישים את הצעת האי-אמון הזאת – כי אין אמון בראש ממשלה שנוטש את ארצו ואת אזרחיה בשעת משבר כשהיה יכול לשלוח לטקס את שר החוץ או את החליפי שלו. הוא נטש בימים קריטיים, ימים נוראים תרתי משמע, של אי-ודאות וכאוס, במשבר החמור ביותר בתולדות המדינה, משבר שהוא אחראי להיווצרותו. הוא לא סופר את אזרחי ישראל – אין סיבה שאנחנו כאופוזיציה נתחשב בו ונכבד את היעדרותו המופקרת.

הקואליציה של אז נקטה את אותו צעד של הקואליציה של היום והחרימה את הדיון שהסתיים ברוב של האופוזיציה, אך לא כזה שמספיק כדי להפיל ממשלה.