היום בהיסטוריה: ההתנקשות בלורד מוין

"מה אני אעשה עם מיליון יהודים? איפה אני אשים אותם?" כך השיב שר המושבות הלורד מוין ליואל ברנד כשזה בא להציע לו את העיסקה "סחורה תמורת דם".

ברנד בא בשליחותו של הצורר אייכמן כשגרמניה מבינה שהיא לקראת תבוסה. אייכמן הציע לבריטים תנו לנו משאיות ואספקה ובתמורה נשחרר מיליון יהודים מיהדות הונגריה.

הלורד מוין היה באותה תקופה שר המושבות והוציא לפועל את מדיניות 'הספר הלבן' בהגבלת העלייה גם לאחר השואה ואחראי באופן ישיר על טיבוע אנית המעפילים סטרומה.

אמירתו של מוין לברנד הגדישה את הסאה. והנהגת לח"י החליטה לממש את תכנית הפעולה שהגה יאיר שטרן, מייסד לח"י לחסל בכיר בשלטון המנדט. למטרה נבחר הלורד מוין שישב במצרים.

יצחק שמיר איש המבצעים של מרכז לח"י תכנן את הפעולה ושלח את אליהו חכים ואליהו בית צורי "שני אליהו" לבצע את המשימה לקהיר.

שולמית לבנת מבצעת את 'שני אליהו' שחיבר ישראל אלדד

בכ' חשוון תש"ה (6.11.44) ארבו השנים למכוניתו של מוין בסמוך לביתו. כשהגיעה המכונית, פתח אליהו חכים את דלתה, ירה 3 יריות בלורד מוין והרגו. הם נמלטו ממקום ההתנקשות באופניים, שוטר תנועה זיהה את השנים בורחים וירה לעברם ופגע בבית צורי, חכים שיכול היה להימלט לא רצה להפקיר את חברו, וחזר לעזור לו ושניהם נלכדו, נשפטו ונידונו למוות.

דגם של התנקשות בלורד מוין (דרור אבי ויקימדיה)

שני אליהו ניתלו ביום ח' בניסן תש"ה. כעבור שלושים שנה הוחזרו גופותיהם ארצה, שלמות כביום תלייתם.

לאחר החיסול הוציא ארגון לח"י את ההודעה הבאה:

 "…העם העברי לא יסבול עוד את אסון השיעבוד. כל העולם היה לנו גרדום כל העולם יהיה שדה מלחמתנו עד גאולת עמנו