הרב זייני: "כל מועמד שנתמך על ידי אריה דרעי ונכשל, זוהי ברכה לעם ישראל"

ראש ישיבת ההסדר בחיפה 'אור וישועה' הרב ד"ר אליהו זייני מתייחס בראיון לסרוגים לתוצאות הבחירות לרשויות המקומיות.

איזה נקודות חשובות רואה הרב בבחירות שהתקיימו שלשום?

אני חושב שהבחירות האלה הוכיחו מספר דברים. קודם כל דבר נורא קשה, נורא שלילי, שבערים הגדולות רוב הציבור התעלם כליל מקיום הבחירות האלה.

אינני מאמין שמדובר בהתעלמות מההנהגה המקומית שכל כך חשובה לאנשים, אלא ככל הנראה, הציבור מאס בשחיתות בערים גדולות מסוימות והוא מאס בהנהגה הקלוקלת באחרות. אחוז ההשתתפות הירוד בבחירות הוא מחאה ציבורית גדולה שחייבת להדליק נורה אדומה אצל המנהיגים המקומיים.

הפריפריה, כחברה יותר מסורתית, הראתה סימנים חיוביים יותר, ולכן היא תמכה בדברים שנראים לה יותר נאמנים לערכים יהודיים. ובנקודה הזו היא לא אכזבה.

הרב רואה את זה כמפנה, שעכשיו אנשי הפריפריה יעזבו את הליכוד וש"ס ויעברו לתמוך בציונות הדתית?

אינני יודע, אם יש מפנה, אבל אני רואה באופן חיובי את העובדה שהם השתתפו באחוזים גדולים יותר בבחירות מאשר בערים הגדולות. זה מראה על התעניינות יותר גדולה, על אכפתיות יותר גדולה, וזה מראה שהרקבון המוסרי, החוגג בערים הגדולות, ברוך ה' לא הגיע לפריפריה לגמרי.

הנקודה השלישית היא שבכמה מקומות ישנם אנשים הנתמכים על ידי אישיות כמו אריה דרעי, ולא נבחרו. זה הישג של כלל ישראל. כל מקום שהמועמד שנתמך על ידי אריה דרעי נכשל, זוהי ברכה לעם ישראל.

עד כדי כך?

בוודאי. האיש הזה התפאר שהצליח להכניע את עם ישראל בועידת מדריד, בהסכמי אוסלו וכדומה. למרות שבזמן האחרון הוא מנסה להתנער מכך, האחריות הכמעט בלעדית על הפשע והאסון הקרוי 'הסכמי אוסלו' מוטלת בעיקר על כתפיו.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

רבנים לא צריכים להתערב במקומות אחרים

כל מועמד שהחזיק מעצמו, בערים גדולות בערים קטנות, הביא תמיכה של רבנים. מועמד לא הולך לבחירות בלי ברכה של רבנים. הרב עובדיה יוסף, הרב אבינר, הרב דוב ליאור הרב אליהו. מה זה אומר?

אינני יודע אם היו זקוקים לתמיכה של רבנים. אבל יש כאן תופעה שיש בה צד מאוד חיובי, והוא, שהציבור הנאמן לתורה הולך וגדל, וכתוצאה מכך הוא זקוק לחוות דעת של תלמידי חכמים. ראשי ערים ומועמדים הבינו שהם זקוקים לתמיכה של רבנים, כי הם יתנו את הטון לפחות על חלק גדול ונכבד של הציבור.

ראינו גם מחלוקות בין רבנים, רב אחד אומר שאסור להצביע למועמד חילוני, והשני אומר שלא חייבים להצביע דווקא לדתי, מה עושים במקרה כזה?

בנקודה הזו, צריך להעמיד את הדברים על דיוקם. קודם כל, זו שערוריה שאישיות רבנית, חשובה כמה שתהיה, שאינה משמשת כרב במקום, נותנת הנחיות לציבור שנמצא באותה עיר, זה נגד כל כללי ההלכה.

דבר שני, המושג דתי, אין לו שום משמעות בימינו. מדוע מכנים אדם 'דתי', בעבור שמניח תפילין, שומר שבת וכשרות כאשר לעיתים, הוא לצד זה אדם מושחת, חסר כל ישרות, כל הגינות. ומאידך אנשים המכונים 'חילונים' שאולי אינם מקפידים על תפילין, ואפילו על איסורים חמורים כמו שבת, אבל לפחות יש בהם הגינות וישרות, נחשבים ל'חילוניים'?! הרי תלמוד מפורש הוא שאסור לגור בעיר שפרנסיה תלמידי חכמים, כי הם עוסקים בתורתם ולא בציבור.

מבחינתנו זה אומר, שהמנהיג המקומי צריך להיות אדם הדואג לציבור, אבל בישרות. להגיד שכספי ציבור השייכים לתורה חייבים להיות בידי אדם דתי, אלו דברים שאין להם שחר. חז"ל במסכ' ע"ז קבעו נחרצות שאסור לתרום לקופה של צדקה, אלא אם כן ממונה עליה אדם כמו ר' חנינא בן תרדיון.

בינתיים, יש כמה אנשים בעלי כיפה על הראש, שביניהם ובין ר' חנינא בן תרדיון אין שום קשר אמוני ומוסרי. ח"ו שכולם כאלה, אבל ישנם כאלה. לא הכיפה קובעת בהנהגת הציבור, אלא קודם כל הנאמנות והישרות כלפי הצבור.

חז"ל אמרו ששואל באחת ולא עלתה לו, דוד בשתים ועלתה לו. שאול שגה שגיאה אחת והקב"ה לא מחל, ודוד שגה שתי פעמים והקב"ה מחל לו. ומסבירים רבותיי, כי שאול פשע בתפקידו כמלך, ואילו דוד שגה באופן פרטי וכלפי שמיים, אך לא בהנהגת הציבור. ולכן שמירה על שבת, כשרות, תפילין ועוד, עם כל חשיבותם הנשגבה, הם עניין פרטי, אך בהנהגת הציבור החשוב היא ההתמסרות בישרות ובהגינות לטובת הציבור.

ואדם שגר בעיר כזו, צריך לשמוע לדעת תורה של רב מעיר אחרת?

מי שצריך להכריע לגבי המועמדים באותו מקום, אלו הרבנים של אותה עיר. זו ההלכה, רק הרבנים המקומיים הם שיפסקו לציבור מה הוא צריך לעשות.

מה אומר הרב על ההשג של הציונות הדתית בבחירות האחרונות?

הבית היהודי לא זכה בהישגים בכל מקום, אלא רק במקומות בהם הציבור הוא דתי או מסורתי. אבל בערים הגדולות, הוא יחסית נחלש. זה צריך להדליק נורה אדומה אצלנו, זה אומר שעדיין הערים הגדולות, אינן מטופלות ומטופחות על ידינו די צרכן. וזו צריכה להיות המשימה שלנו לשנים הבאות עלינו לטובה.

עזבנו את הערים הגדולות לפני ארבעים שנה ורצנו להתנחלויות, ואחר כך עברנו לעיירות הפיתוח. אבל לצד מסירות הנפש זו של הציבור שלנו בהגנה על ארץ ישראל, הוא הפקיר חזית מאוד חשובה והיא הטיפול הרוחני באחינו הנמצאים בערים הגדולות, ושלא מרצון התנתקנו מהם. ולכן ישנו צורך דחוף וגדול להביא לתיקון מצב הזה.