כשהליכוד מנסה להטריל את עבאס להתנגד להתיישבות

האסטרטגיה של הליכוד נחשפת פעם אחר פעם ובכל פעם בצורה יותר ויותר מבהילה. היא לא מבהילה בגלל עוצמת הנחישות להפלת הממשלה הקיימת, דבר לגיטימי ביותר, אלא בנכונות לפגוע בדברים מהותיים למדינה ולימין. בחינת "גם לי גם לך לא יהיה".

אם על חוק האזרחות מתעקשים לומר לנו שהאופוזיציה היא לא חלקי חילוף לממשלה ושיאכלו את הדייסה שבישלו, (על אף שמי שיפגע אם החוק לא יעבור ויהיה חשוף להסתבכות משפטית שתציף את ישראל בפלסטינים יהיו כולנו), באה עכשיו הפשרה באביתר ושם זה כבר עבר את גבול הטעם הטוב.

תקציר הפרקים הקודמים: לאחר הקמפיין האגרסיבי נגד הממשלה הקיימת שהיא שמאל, והמהדרין הוסיפו שהיא אנטי-ציונית, הגיעה אתמול (שני), אותה ממשלה לפשרה מרחיקת לכת באביתר, פשרה שאנשים כמו דניאלה וייס (אולי גם היא חברה לכוחות השמאל?) ברכו עליה. על פי הפשרה; היישוב, שעלייתו חודשה רק בחודש מאי האחרון יוסדר בצורה מדורגת – תחילה בסיס צבאי ומוסד לימודי לאחר מכן המטרה להסדיר את הבתים. רק על פי התנגדותם של ניצן הורביץ והמקוננים משמאל, אפשר להבין איזה הישג זה להתיישבות.

איש ימין באשר הוא ימין היה קודם כל מברך על כך, וכך כנראה התכוונו גם באופוזיציה לעשות, אך מה שיצא לחלקם לפחות זו ברכה למנסור עבאס ולניצן הורביץ. צחי הנגבי, שר ההתיישבות (!) לשעבר, הודיע הבוקר אצל רזי ברקאי כי כדאי לקרוא למקום רמת עבאס או רמת ניצן, וזאת לא הייתה ההתבטאות היחידה, גם שדר שבאופן סיסטמתי מישר קו עם עמדות הליכוד הכריז על כך אמש, וחבר הכנסת משה ארבל מש"ס, ברך במליאה את מנסור עבאס וחברי רע"מ בעברית ובערבית על ההתיישבות באביתר.

מעבר לבדיחה התפלה, שאפשר להתווכח האם היא מצחיקה או לא, אבל בפעם השלישית והרביעית בוודאי כבר לא, יש פה ניסיון ללחוץ על השמאל ועל הבייס הערבי של רע"מ להתנגד לפשרה. מי שפועל ככה, לא טובת ההתיישבות לנגד עיניו, אלא הכשלת ממשלת בנט לפיד קודמת לכל ערך.

אגב נזכיר שוב ושוב שאותם מתנגדים, הליכוד וש"ס, היו מוכנים לשבת עם רע"מ, מהלך אותו הוביל בנימין נתניהו חרף ההכחשות הגורפות של חברי הליכוד ועד לסמוטריץ' שאתמול בחדשות 12 גלגל עיניים באולפן. כי אולי לא נתניהו עצמו לחש לו על את זה על האוזניים, שלא לומר באגרסיביות, אבל הרבה שלוחים היו למקום, כולל כאלו שהביאו לו את נאומו של עבאס בטרם נשא אותו לאומה.

אם עד כה לא הבנתם את עוצמת המהלך של גוש נתניהו, חבר הכנסת יואב קיש הצטרף אף הוא לחגיגה, כשסרב לומר למראיינים קלמן וליברמן ברשת ב' אתמול, האם ימנע מלתמוך במצב בו אחמד טיבי יעביר הצעה נגד מבצע בעזה בשעה שהוא מתנהל. פעם זה היה פשוט וחד משמעי שצריך לתמוך בטובת המדינה וביטחונה, אך קיש לא הסכים לומר האם יסרב להצעת טיבי באופן חד משמעי כמתבקש.

המלחמה האופוזיציונית הזו נטולת הכפפות היא תמרור אזהרה. האמת והשקר מתערבבים בו, ואילולי זה היה גולש לפגיעה לאומית היה אפשר להשתעשע בזה, אני אגב עוד מאמין כי בסופו של יום המדינה תהיה לפני הפוליטיקה. אבל עצם השיח הזה הרסני ומכרסם בדברים שפעם היו קונצנזוס – כמו ביטחון המדינה והתיישבות – לפחות אצל מי שמנופף בהם שאלו דגליו.

כנראה שבמקומם הערכים הנשגבים ביותר הם מי יעמוד בראש ולכן זהו גוש נתניהו ולא גוש הימין. כי כרגע מלבד הציונות הדתית, הוא לא מתנהג ככה גם כשפועלים לטובת הימין. ונראה שמשנה יותר מי בראש (באופן פרדוקסלי כפי ששם מאשימים את המתנגדים) ואין שום ערך או נורמה שכדאי לתמוך כי היא מקדמת את האינטרסים של הימין. עזבו ממלכתיות, ביטחון המדינה והתיישבות.

"אין יותר ימין ושמאל" – הייתה סיסמת הבחירות של מפלגת כחול לבן בבחירות מועד א', נראה שבגוש נתניהו אימצו את הסיסמה ושינו את ההמשך; "אין יותר ימין ושמאל, נתניהו לפני הכל".