ההחלטה של ח"כ ניר אורבך ללכת עם ממשלת בנט-לפיד ולהיות האצבע ה-61 שתקים את הממשלה, לא הגיעה משום מקום.

אורבך הוא פעיל פוליטי ותיק עוד מימי "חבורת אפי איתם" במפד"ל. יחד עם איתם הוא פרש מהמפד"ל וחבר לליכוד, רק כדי לגלות שנתניהו מבטיח אבל שוכח לקיים. אחרי כמה שנים מחוץ לפעילות הפוליטית הוא חזר כיד ימינו של בנט בפריימריז לראשות הבית היהודי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ניר אורבך באולפן סרוגים. ארכיון (צילום: מולי הרשקוביץ)

הוא ראה מקרוב את הבחישות של נתניהו ומקורביו, ישירות או דרך שליחים, כדי להשפיע בתוך מפלגת הציונות הדתית ולמנות בעצמם את הראשים ואת הרשימה.

הוא היה שם בניצחון של בנט על אורלב, והוא היה שם בשתי הקואליציות שבהם נתניהו נאלץ לקבל את בנט לממשלה רק מכורח הנסיבות. את הלחצים, ההתנכלויות וההצעות המבזות (שקד תהיה שרת התרבות כולל אחריות על הטוטו) הוא ראה מקרוב.

כשבנט ושקד פירקו את הבית היהודי (שוב בגלל התערבות של נתניהו), הוא החליט להישאר במפלגה של המגזר ולשקם את מה שנשאר. הוא הצליח באופן יחסי עם 5 המנדטים של 'איחוד מפלגות הימין' – שגם שם נתניהו התערב. בהמשך, 'בימינה' הוא ראה את היחס של נתניהו ויועציו כלפי מפלגת הציונות הדתית והיה חלק מהאירוע המביש בו כפה נתניהו באישור הרב דרוקמן על הרב פרץ להפר את ההסכם עם בן גביר.

גם בפריימריז על ראשות הבית היהודי, ראה אורבך איך יועצו הסרוג של נתניהו מריץ את חגית משה נגדו, ובהמשך את הניסיונות של נתניהו להכניס את משה לתוך מפלגת 'הציונות הדתית' ונכשל ברגע האחרון, בעוד פארסה של הליכוד.

אחרי 10 שנים כאלה, של בחישה בלתי פוסקת מצד נתניהו, גם לאורבך זה נמאס. בשביל לחיות בצל של הליכוד, הוא לא היה הולך למהלך של הקמת הבית היהודי. 10 שנים הוא חיפש לברוח מהפטרונות של נתניהו, ולא היה נראה שברגע השיא הוא יישבר וייכנע שוב.

בנט, שגם הוא סבל מנתניהו החליט על המהלך לפני שנתיים, הוא התרסק לגמרי ושיקם את עצמו בדרך לראשות הממשלה. לניר אורבך שהיה איתו כמעט בכל הצמתים, לקח עוד שנתיים כדי להחליט להתנתק גם הוא מהליכוד.