ארבעה ימים אחרי האסון בהר מירון, ובמערכת הפוליטית חייבים לעשות צעדים כדי להחזיר את האמון של הציבור הכללי והחרדי במוסדות השלטון – אלה שאישרו את קיום האירוע במירון, בו נספו 45 בני אדם.

השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, כבר אמר ביום שישי כי הוא לוקח על עצמו את האחריות, אך מעבר למילים האלה לא עשה יותר. הקריאות להקמת וועדת חקירה ממלכתית הופכות כמו כל דבר למאבק בין מחנה 'רק ביבי' למחנה 'רק לא ביבי'. ונראה כי הבדיקה סביב המחדל או המחדלים שהביאו לאסון, הולכת ומתמסמסת (ע"ע הטיפול בנכי צה"ל).

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

השר אוחנה לוקח אחריות על האסון בהר מירון

לכן עכשיו צריך לצאת מהקיבעון ולחשוב בצורה יצירתית

ייתכן מאוד שאמיר אוחנה – השר לבטחון פנים, לא אשם בכלל באסון. אבל הוא האחראי. וכאחראי הוא צריך לגלות מנהיגות ולהסיק מסקנות אישיות ולהתפטר. שוב, לא בגלל שהוא האשם, אלא כצעד של אחריות מיניסטריאלית. במקומו צריך ראש הממשלה למנות את יו"ר ימינה בצלאל סמוטריץ', כדמות שהכי נכונה לתפקיד בזמן הנתון, ולתת לו לעמוד בראשות ועדת הבדיקה של האסון במירון.

להחליף את הראש במשרד לבט"פ. אוחנה וסמוטריץ' (יונתן זינדל/פלאש90)

אסון מירון: גיוס המונים לסיוע משפחות הנפטרים והנפגעים – לחצו כאן >>

קודם כל הוא מגיע מבחוץ, הוא לא היה שותף להחלטות, לא הופעלו עליו לחצים, והוא בא "נקי" לוועדת הבדיקה, בטח בגלל העובדה שהוא אפילו לא היה חבר בממשלה שאישרה את האירוע. אלף בית, של חקירת אירוע, היא הקמת ועדת בדיקה חיצונית. כך זה נעשה בצבא למשל, כשהרמטכ"ל ממנה ועדת בדיקה חיצונית, לחקור את הכשלים. אדם מתוך המערכת, בטח ובטח אחד ממקבלי ההחלטות, לא יכול לחקור את עצמו.

בנוסף, סמוטריץ' שבקדנציה הקצרה שלו במשרד התחבורה הראה שהוא יכול להזיז בירוקרטיה, ולטפל אפילו באירועי קצה של איחור אוטובוס ב-00:30 בלילה, הוא הדמות כרגע שיכולה להסתכל במבט כולל על כל מה שקרה במירון. בסיום הקדנציה שלו הוא זכה לשבחים במשרד התחבורה, על הירידה לפרטים מחד, והאזנה לאנשי המקצוע מאידך. אם ייקח את היכולת הזו למשרד לביטחון פנים שזקוק לניעור רציני – גם בלי קשר לאסון במירון, מדינת ישראל תרוויח.

זכה לשבחים במשרד התחבורה. סמוטריץ' (נעם ריבקין פנטון/פלאש90)

לגשר בין המדינה לחרדים

גם בפער שבין "המדינה" ל"מגזר", סמוטריץ' הוא דמות מקובלת גם על הרחוב החרדי (על נציגי הציבור שלהם ועל הבטאונים שלהם – פחות). כאדם שומר תורה ומצוות, וכאחד שגם יצא לו להשתתף בטישים ולרקוד על הטריבונות, הוא קשוב לרצון של האדמו"רים לערוך אירוע המוני, אך גם מבין את תקנות הבטיחות ואת החובה לשמור על 'פיקוח נפש'. היכולת שלו לתעדף או יותר נכון להבין את הצרכים מול המגבלות, יאפשרו לו לתכלל את האירועים הבאים, ולהבין איפה בדיוק הייתה נקודת הכשל במירון.

גם פוליטית. מכל השותפות במחנה "רק ביבי", רק הציונות הדתית לא שותפה בממשלה הנוכחית. אפשר לתקן את חוסר הצדק הזה, בהחלטת ממשלה מהירה – עוד השבוע.