יום האישה הבינלאומי זו הזדמנות טובה לבחון איפה ישראל ביחס העולם בכל הקשור לייצוג נשי במסדרונות מנגנוני השלטון בישראל.

ביחס לייצוג מגדרי בכנסת, ישראל עשתה כברת דרך עם עלייה קבועה לאורך השנים.

אם בכנסת הראשונה שנבחרה בשנת 1949, היו רק 12 נשים, בדיוק 10% מכלל חברי הכנסת, הרי שעכשיו, בכנסת היוצאת, ישנן 31 ח"כיות המכהנות במקביל, כ-26% בסך הכל.

אגב, המספר הנמוך ביותר היה רק 8 נשים (בכנסת השביעית) והשיא עמד על 37 נשים בכנסת ה-20.

צילום של חברות כנסת ה-20 (מתוך טוויטר)

כאשר בוחנים את הנתון הזה ביחס לעולם, הפרלמנט הישראלי ממוקם במקום נמוך: 72 מתוך כמעט 200 מדינות. באופן מעניין במקומות הגבוהים ביותר, ממוקמים דווקא מדינות כמו רואנדה, קובה ואיחוד האמירויות – עם מעל 50% נשים.

בחלוקה התפקידים בתוך הכנסת, מתוך 19 ועדות, בחמש מתוכן עומדות נשים. באופן מעניין בקדנציה הזו – בראשות הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, עומד דווקא גבר, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) והוא לא הראשון. לפניו היה גם גדעון סער, בימי הכנסת ה-17.

עדיין בלי נשיאת מדינה

מבחינת תפקידים בכירים ברשויות השלטון, בישראל כיהנו נשים בכל אחת מהן: גולדה מאיר כראשת-ממשלה, דליה איציק כיו"ר הכנסת וכנשיאת בית המשפט העליון היו גם דורית בייניש, מרים נאור וכעת אסתר חיות. התפקיד המרכזי שטרם כיהנה בא אישה עדיין הוא בתפקיד של נשיא המדינה.

אם מסתכלים על הייצוג בתוך ממשלות ישראל, מאז קום המדינה ועד היום כיהנו 24 נשים כשרות בממשלות ישראל ו-14 נשים כסגניות שר. כפי שנאמר, אמנם הייתה כבר ראשת ממשלה (וישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם שכך היה) אך באופן כללי אחוז הנשים נמוך בתוך הממשלה.

כמו כן מעולם לא כיהנה אישה במשרדים הבכירים כמו משרד הביטחון או במשרד לביטחון הפנים, כמו גם במשרד האוצר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

ח"כ תהלה פרידמן על מערכת החינוך הסגורה (צילום: ערוץ כנסת)

בתחילת הממשלה הנוכחית, הושבעו מספר שיא של 8 שרות, אך כיום לאחר שחלקן עזבו, נותרו שש נשים החברות בממשלה: גילה גמליאל, עומר ינקלביץ', אורלי לוי-אבקסיס, אורית פרקש-הכהן, מירי רגב ופנינה תמנו-שטה.