דו"ח מבקר המדינה על הפריימריז בבית היהודי, חושף את הסכומים המטורפים שהוציאו המתמודדים כדי להבחר לכנסת.

המנצח הגדול הוא כמובן נפתלי בנט, אך כדי להגיע למקום הראשון בבית היהודי נאלץ בנט להשקיע 627,000 שקלים מכיסו בנוסף 360 אלף שקלים מתרומות לקמפיין שעלותו 1,196,239 שקלים.

יצויין כי מבקר המדינה גילה כי בנט חרג ב-68,000 שקלים מהתקציב אותו מגביל החוק ולכן קנס אותו ב-65,000 שקלים, כשהוא מוסיף נזיפה על הסתרת סעיף שכירת החוקר הפרטי

המפסיד הגדול, תרתי משמע הוא זבולון אורלב שהשקיע מיליון ומאה אלף שקלים בקמפיין. את רוב הסכום גייס מכספו הפרטי בסכום לא יאומן של 858,351 שקלים ואת היתר, כרבע מיליון שקלים, מתורמים. יצוין כי מבין שלושת המועמדים הוא היחיד שלא קיבל הערה ממבקר המדינה וחשבונותיו התנהלו כראוי.

הרב דניאל הרשקוביץ גייס 2,000 שקל מכיסו ונעזר בתרומות בסך כ-300,000 שקלים לקמפיין ממנו פרש. מבקר המדינה חייב אותו להחזיר בסופו של דבר 116,000 שקלים בחזרה לתורמים ואת הכסף הזה נאלץ הרב הרשקוביץ לשלם בעצמו.

מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

רבע מיליון שקל בשביל כיסא בכנסת

גם בבחירות לרשימה נראה שהכסף הגדול ניצח, כשהמתמודדים שהשקיעו את הסכומים הגדולים ביותר גם נכנסו לכנסת.

הקמפיין המוצלח ביותר מבחינה כלכלית שייך כנראה לניסן סלומינסקי שהשקיע מכיסו 23 אלף שקלים והשיג תרומות בסך הקרוב ל-150,000 שקלים כדי להשיג בצורה די מפתיעה את המקום הראשון בפריימריז. אחד התורמים לקמפיין של סלומינסקי הוא דב קלמנוביץ' (2,000 ש"ח) שנבחר על ידי הבית היהודי לעמוד בראש הרשימה בירושלים.

איילת שקד גייסה כ-150,000 שקלים בתרומות מהארץ ומחו"ל, חלקם אחרי הבחירות, ולכן נקנסה ב-5,000 שקלים על ידי מבקר המדינה. היא עצמה הוציאה עבור הקמפיין 3,500 מכיסה.

אורי אורבך השקיע רק 10,000 שקלים מכיסו ואת השאר, כששים אלף שקלים השיג בתרומות. ייתכן ובעקבות הקמפיין הצנוע יחסית שניהל, הוא הגיע רק למקום הרביעי אחרי סלומינסקי ושקד.

אבי וורצמן ניהל קמפיין המבוסס כולו על כספי תרומות. 91 אלף שקלים תרמו לו תומכים, אך וורצמן נאלץ להשיב כ28,000 שקלים בחזרה לתורמים בהוראת מבקר המדינה, ולכן בסופו של דבר עם ההישג במקום הגבוה יחסית ברשימה, סיים וורצמן את הפריימריז עם גרעון של קרוב למאה אלף שקלים.

מוטי יוגב ושולי מועלם השקיעו כל אחד כרבע מיליון שקלים בקמפיין כשסעיף ההוצאות העצמי של מועלם הגיע לכדי 300,000 שקלים, גם יוני שטבון הביא 150,000 שקל מהבית וגייס עוד 16,000 תרומות כדי להכנס לכנסת, אך יצטרך לשלם עוד כחמשת אלפים שקלים למבקר המדינה.

המפסידים הגדולים

ג'רמי גימפל הביא כ-168,000 מעצמו ומבני משפחתו, וקמפיין בעלות 175 אלף שקל הביא אותו למקום לא ריאלי. כשגם הרב רחמים ניסמי שהשקיע 147,500 מכיסו לא נכנס לכנסת ובנוסף נקנס הרב ניסמי ב-5,000 שקלים על ידי מבקר המדינה.

גילה פינקלשטיין הוציאה 80,000 שקלים וסיימה את מערכת הבחירות בגרעון של עוד 75,000 שקלים, כדי לא להגיע לשום מקום ודורון דנינו הצליח לגייס אצל בני משפחתו 51 אלף שקלים ועוד 15 אלף שקלים בתרומות, כשגם ראש מנהלת ההתנתקות יונתן בשיא, תורם לו 5,000 שקלים. את הקמפיין סיים דנינו עם גרעון של 30,000 שקלים וקנס בסך 1,000 שקל ממבקר המדינה אך בלי מקום בכנסת.

מספרים נמוכים יותר נרשמו אצל יצחק בן אריה השקיע 39,500 שקלים כולם מכיסו הפרטי ולזה צריך להוסיף קנס בסך 1,000 שקלים שקיבל ממבקר המדינה על ניהול לא נכון של החשבונות. עמיעד טאוב הכריז מראש כי הוא לא מוכן להתפרע והשקיע בקמפיין 13,500 שקל כולם מכיסו, אך לא הגיע למקום ריאלי ברשימה. ואהרון גימאני השקיע את הסכום הנמוך ביותר 4,670 מכיסו ויתנחם בעובדה שהוא המפסיד הקטן ביותר.