מבזקים
סרוגים

הכרזה על מועמדות לראשות הממשלה – אין דבר כזה

מאז 2001, כששרון ניצח את ברק, אין בישראל בחירה ישירה לראשות הממשלה, ולכן להכרזה של פוליטיקאי כי הוא "מועמד לראשות הממשלה" אין משמעות

אריה יואלי | חדשות סרוגים
ח' טבת התשפ"א
הכרזה על מועמדות לראשות הממשלה – אין דבר כזה

מדי מערכת בחירות, מתחילה הרחש-בחש המיותר האם פוליטיקאי מסוים הוא "מועמד לראשות הממשלה". הגענו לזה גם במערכת הבחירות לכנסת ה-24, בהודעה של דוברות ימינה, כי "שר הביטחון לשעבר ויו״ר ימינה, ח״כ נפתלי בנט ימסור הערב הצהרה פוליטית חשובה בשעה 20:10 בכנסת."

ההצהרה הפוליטית החשובה היא שהוא עתיד להכריז על עצמו כמועמד לראשות הממשלה. זה נחמד ויפה, רק שאין דבר כזה במציאות הפוליטית של ישראל 2020.

דיווח: בנט יודיע שהוא מתמודד לראשות הממשלה
דיווח: בנט יודיע שהוא מתמודד לראשות הממשלהצילום: דיווח: בנט יודיע שהוא מתמודד לראשות הממשלה

מועמדות לראשות הממשלה, התקיימה בישראל בשלוש מערכות בחירות, האחרונה שבהם לפני 20 שנה. נסביר, מקום המדינה ועד בחירות 92, הצביעו בפתק אחד וחבר הכנסת שקיבל את מירב הממליצים להקמת ממשלה, קיבל את המנדט מהנשיא. בעקבות 'התרגיל המסריח' של פרס ודרעי, והסחטנות הפוליטית של המפלגות – שינו את החוק כך שבוחרים בפתק אחד את המפלגה ובפתק שני את ראש הממשלה.

זה התקיים בבחירות 96' – בנימין נתניהו מול שמעון פרס. בבחירות 99' נתניהו מול אהוד ברק, ובבחירות 01' שהיו בחירות רק על ראשות הממשלה בין אריאל שרון לברק

מאז שונתה שוב שיטת הבחירות וחזרנו לפתק אחד, ולשיטה הפרלמנטרית בה מי שמקבל את מספר הממליצים הגדול ביותר מקרב חברי הכנסת (ולא ראש המפלגה הגדולה ביותר) מקבל את המנדט מהנשיא. לכן אין דבר כזה "מועמד לראשות הממשלה", כי למעשה כל ח"כ יכול לקבל את המנדט מהנשיא. למעשה גם אחרון הח"כים ברשימה המשותפת יכול להרכיב ממשלה, אם יקבל את מספר הממליצים ביום שאחרי הבחירות.

בחירות בחירות 2021 פרשנות