ג'וזף רובינט "ג'ו" ביידן הבן נולד ב1942 במדינת פנסלבניה, אותה פנסילבניה שנתפסת כעת כמדינת מפתח קריטית לטראמפ, ובה ניטש עכשיו קרב עצום בין הרפובליקנים לדמוקרטים סביב ספירת הקולות וכשירות ההצבעה באמצעות הדואר.

בגיל צעיר המשפחה עברה לדלאוור, שם הוא חי עד היום, ושם גם נשא אמש את נאומו בו הכריז שיהיה נשיא של כולם: דמוקרטיים כרפובליקניים.

ג'ו, בן למשפחה קתולית, מיעוט בארה"ב בה רובם פרוטסטנטיים. כך למשל הוריו של אשתו הראשונה ניילה, התנגדו תחילה לנישואיה עמו בגלל היותו קתולי.

אגב, פה הזמן לציין שכבר כשיצאו השניים כחברים, ביידן הודיע לניילה כי הוא מתכוון להתמודד יום אחד לנשיאות ארצות הברית.

הוא היה שחקן פוטבול לא רע בנעוריו, סבל מגמגום קל, עליו התגבר, והיה תלמיד מוביל בלימודיו. הוא קיבל תואר ד"ר במשפטים ולקח חלק במחאות נגד ההפרדה הגזעית.

(צילום: VP Brothers / Shutterstock. גרפיקה: ניסים פרץ)

בניגוד לנשיא טראמפ שהגיע מהעולם העסקי ומחוץ לעולם הפוליטי, ביידן נטוע עמוק במערכת הפוליטית האמריקנית. ב- 1969 נבחר למועצת מחוז ניו קאסל שבדלאוור, וב-1972 נבחר לראשונה לסנאט. שבועות לאחר ההישג, בהתמודדות לא פשוטה, הוא שכל בתאונת דרכים את רעייתו ניילה ואת ובתם בת השנה איימי. בניו הנותרים, בו והאנטר, נפצעו גם כן בתאונה – והשבעתו של ביידן לסנאט נערכה בבית החולים לצד מיטות האשפוז שלהם.

ביידן התמודד כבר פעמיים על מועמדותו כנציג הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב. הפעם הראשונה הייתה כבר ב-1987, אך הסתבך עם האשמה שהעתיק נאומים של מנהיג הלייבור בבריטניה ניל קינוק ונאום של רוברט קנדי. לבסוף נקבע כי לא הפר את הכללים, אך לביידן זה כבר היה מאוחר מידי – והוא הודיע על פרישתו מהקמפיין. בסופו של דבר הדמוקרטים בחרו במושל מסצ'וסטס מייקל דוקקיס כמועמד המפלגה – שהפסיד בבחירות לג'ורג' בוש הרפובליקני.

הפעם השנייה שבה ביידן התמודד לנשיאות היה בשנת 2008, שם זכה לתשומת לב רבה בשל הופעותיו הכריזמטיות בעימותים, כשבחלקם התמודד בקלות עם המועמדים המובילים – ברק אובמה והילרי קלינטון. למרות זאת, הקמפיין שלו לא הצליח להתרומם ולגייס תומכים, ובפריימריז הראשון שהתקיים באיווה הוא סיים במקום החמישי כשרשם אחוז אחד בלבד מהקולות. פחות משעתיים אחרי סגירת הקלפיות, ביידן הודיע על פרישתו מהמירוץ לנשיאות.

יחסי ביידן וישראל

ביידן שימש כסגן הנשיא של ברק אובמה, אך היה תמיד באגף הפרו ישראלי יותר. הוא הכריז על עצמו בראיון לערוץ טלוויזיה יהודי בארה"ב כציוני. "ציוני לא חייב להיות יהודי", הוסיף, וסיפר שאשת בנו היא יהודיה שומרת מצוות.

בעבר הרחוק, כשעוד היה סנאטור, הוא נחשב כחבר קרוב מאד של הציר הישראלי בוושינגטון, בנימין נתניהו. הוא רואה בישראל בת ברית אסטרטגית במזרח התיכון, אך מתנגד להימצאות הישראלית ביהודה ושומרון. הוא החרים את נאומו של נתניהו בקונגרס בתקופת המתיחות בין נתניהו לממשל אובמה, וביקר את אבו מאזן שאינו מגנה פיגועיי טרור.

ביידן הצהיר במהלך ההתמודדות לנשיאות, כי על אף שביקר את הדרך בה טראמפ העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים – הוא לא ישנה את ההחלטה.

החשש העיקרי מבחירתו של ביידן נובע מדמות סגנית הנשיא קמאלה האריס, שיכולה להחליף את ביידן בן ה-77 בשל מצבו הרפואי הבלתי בהיר. בעיקר מדאיגה העובדה מצד ישראל שהאריס תמכה בהסכם הגרעין עם איראן ויתרה מכך, אף גינתה את ההחלטה של טראמפ לצאת מההסכם. היא גם התנגדה לתכנית הסיפוח ותומכת בפתרון שתי המדינות.

סגנית הנשיא מטעם הדמוקרטים קמאלה האריס (צילום: שאטרסטוק)

מאידך, האריס הייתה מהיוזמות את החלטת הסנאט נגד החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שגינתה את הבנייה בהתנחלויות, והתבטאה הרבה למען ישראל.

הדעת נותנת שאם ביידן יבחר לנשיא, נתניהו לא יוכל לעשות איתו מהלכים מתואמים כמו שעשה עם ידידי הקרוב דולנד טראמפ. אבל ביידן כנראה לא יהיה עויין כמו אובמה.

השאלה היא איך מערכת היחסים העכורה שנוצרה עם הדמוקרטים ישפיעו על הקשר עם ישראל. אך נראה שלאמריקה יש בעיות פנים דחופות יותר