ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לבג"ץ את תגובתו לעתירה הדורשת לבטל את מוסד ראש הממשלה החליפי, בה נכתב כי לבג"ץ אין סמכות לדון בחוקי יסוד שמחוקקת הכנסת.

לעמדתו של ראש הממשלה יש שתי נקודות לדחיית העתירות על הסף: הראשונה, "הוא חוסר הסמכות המוביל דה פקטו להיעדר עילה. אין לבית המשפט הנכבד סמכות שיפוטית לדון בתוקפם של חוקי יסוד, בין היתר, מחמת עליונותה של הכנסת כרשות מכוננת, מכוח עקרון שלטון החוק, ומחמת עקרון הפרדת הרשויות", ובנוסף מכיוון ש"אין לבית המשפט סמכות לדון בתוקפם של חוקי יסוד, משום שבית המשפט לא יכול להיות עליון על מקור סמכותו".

הנקודה השנייה, היא "חוסר השפיטות. הסוגיה שבפנינו היא מן הסוגיות הפוליטיות המובהקות שישנן. עמדתם העיקרית של המשיבים בהקשר זה הינה, כי בית המשפט הנכבד אינו המוסד הראוי והנכון לשפוט סוגיה זו, כלומר מתקיימת בענייננו חוסר שפיטות מוסדית מובהקת".

בנוסף לכך, גורס ראש הממשלה כי דין העתירות להידחות גם לגופו של עניין כיוון ש"העותרים לא הראו כל עילה משפטית ולא הניחו כל תשתית, עובדתית או משפטית, להתערבותו החריגה והקיצונית, ביותר, של בית המשפט הנכבד במפעל חקיקת היסוד של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת. זאת ועוד, יש לדחות את נסיונם של העותרים להפליג למחוזות זרים ולייבא דוקטרינות זרות ומוזרות ליישום על דיני החוקה בישראל.

"על פי המהפכה השיפוטית, אין לבג"ץ סמכות לדון בעתירה"

בעמדה נכתב כי מן הראוי שבית המשפט ידחה את העתירה על הסף: "עם כל הכבוד הראוי לבית המשפט הנכבד, אין לבית המשפט הנכבד סמכות להיעתר לצווים המבוקשים על ידי המשיבים, למצער לא בשלב זה של מפעל חקיקת היסוד בישראל. לחלופין, יש לקבוע כבר עתה ומבלי להיכנס לגופו של עניין, כי מדובר בסוגיה אשר כלל אינה שפיטה – בין אם מבחינה מוסדית או נורמטיבית – ואשר, שוב עם כל הכבוד לבית משפט נכבד זה, אינה אמורה להיות נתונה לביקורתו".

נתניהו התייחס למהפכה השיפוטית של השופט אהרן ברק: "לפי תאוריית הביקורת השיפוטית שאימץ בית המשפט הנכבד מאז פרשת בנק המזרחי, חוקי היסוד מעמדם כשל חוקה, והם עליונים על חוק; ולפיכך ניתן, לפי פרשנותו של בית המשפט, לבקר חוק אם הוא סותר את חוקי היסוד".

"אך אם בית המשפט הנכבד ירחיק לכת בהלכותיו ופרשנותו ויבקר אף את חוקי היסוד, מהם נזכיר כי הוא יונק את סמכותו, או אם ידון אותם לפי קריטריון חיצוני להם – הרי שאין הוא כפוף לכל חוק והדבר יהווה אפוא פגיעה אנושה בשלטון החוק".

"בלא סמכות עליונה לחוקי היסוד, אין סמכות לבית משפט או חובה לציית לו"

עוד נכתב כי: "סמכותו של בית המשפט, מקורה בחוק-יסוד: השפיטה אשר נחקק על ידי כנסת ישראל, בשבתה כאסיפה מכוננת. במהלך השנים הכנסת גם תיקנה אותו. האם ייתכן שבית משפט נכבד זה או בית משפט אחר יבקר סעיף מסעיפיו?"

"האם ייתכן שבית משפט נכבד זה יחליט, דרך משל, כי סעיף פלוני המקנה או מגביל את סמכותו-שלו, יש לבטל או לשנות? אם כן, נמצא בית המשפט זה מרים את עצמו בשערות ראשו. כשם שביקורת חוק-יסוד: השפיטה אינה אפשרית, כך ביקורת על כל חוק-יסוד אחר, ובוודאי חוק-יסוד משטרי, אינה אפשרית".

ראש הממשלה הוסיף, והזהיר: "בלא סמכות עליונה לחוקי היסוד שמחוקקת הכנסת, אין יסוד לסמכותו של בית משפט, אין יסוד לתוקפם של צווים מטעמו, ואין יסוד לחובה לציית להם. כאשר בית המשפט הנכבד מעמיד בסימן שאלה את חוק היסוד, הרי שהוא כורת את הענף שעליו נשענת סמכותו שלו".

"דיון בחוק היסוד ישמוט את הבסיס לביקורת חוקתית"

עוד נכתב, כי במידה ובג"ץ ידון בחוק היסוד, ישמט הבסיס לביקורת חוקתית של בית המשפט על חוקים 'רגילים': "היה זה בית המשפט הנכבד שקבע, כי חוקי היסוד עליונים על חוקי הכנסת, ומעצם עליונותם נובע מקור סמכותו של בית המשפט הנכבד לבקר חקיקה רגילה של הכנסת".

"שוב ושוב הדגיש בית משפט נכבד זה, כי לא הוא אשר גובר על חוקי הכנסת, כי אם חוקי היסוד הם אשר גוברים, ובית משפט נכבד זה רק משמש שליחו של הריבון-העם, רק ידו הארוכה ליישום ופרשנות הוראותיהם של חוקי היסוד כמגבילים את החקיקה הרגילה".

"על כך בנה בית המשפט את כל יסוד סמכותו לביקורת שיפוטית בישראל. אם יאמץ לעצמו בית משפט נכבד זה סמכות לבקר את חוקי היסוד, יישמט הבסיס שבנה הוא עצמו לביקורת חוקתית".