יום ירושלים הוא הזדמנות טובה להוריד את מפלס ההאשמות
גם עתה אנו צריכים להתמלא בעין טובה אחד כלפי השני. להוריד את מפלס ההאשמות של תקופת הקורונה ולחשוב איך לעזור אחד לשני, לראות את הטוב ולשמוח בו. כך נזכה בעז"ה לעלות מדרגה ולראות את קיבוץ הגלויות
תקופת הקורונה מזכירה לנו את הצורך בחיבור בעם, החיבור שבזכותו שוחררה ירושלים, ובזכותו עם ישראל עתיד להיגאל.
אנו נמצאים בעיצומה של תקופה גדולה, תקופה שהתאפיינה בחגים ומאורעות עצומים שעיצבו בנו את התוכן התורני, הקדושתי, הערכי והממלכתי של עם ישראל. יציאת מצרים, קריעת ים סוף, יום העצמאות, יום שחרור ירושלים וחג השבועות.
בעיצומם ימים אלו נמצאים גם הימים שבהם מתו תלמידי רבי עקיבא עד ל"ג בעומר. השנה לעומת זאת קיבלנו מגיפה אחרת, לקינו לא עלינו במגפת הקורונה. כל זה מצריך בירור והתבוננות, שהרי אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל.
אומנם הקורונה רוממה אותנו סביב חג פסח למחשבות שהקב"ה רוצה לומר שאנחנו נמצאים רגע לפני הגאולה השלימה, וכשנפתח את הדלקת בליל הסדר נראה את אליהו הנביא ומשיח צדקנו עומדים בפתח. אבל לצערנו משהו כאן בדרך התפספס. במקום להתעסק בטוב, עסקנו יותר בהנחיות של משרד הבריאות, ואיזה ציבור שומר או מקפיד על ההנחיות. מי מפיץ את המחלה ומי לא. אבל עדיין לא פספסנו את הרכבת ויש עוד זמן להתבוננות. לכן אנו צריכים לשאול את עצמנו מה מקומו של יום ירושלים כאן?
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" אומר דוד המלך בתהילים. על זה דורש הירושלמי בחגיגה: "אמר רבי יהושע בן לוי עיר שעושה כל ישראל חברים". ומסבירים, שבשעת הרגל היו הכל נאמנים לטהרות כולם היו בדרגה אחת מחוברים בקדושה, כולם כחברים. ומוסיף האדמו"ר הקדוש ר' ישראל מקאזניץ' בתחילת ספר דברים "פירוש לפי ההתחברות בני ישראל בהתעוררותם באהבה ויראה נבנה ירושלים".
אנו נמצאים קצת יותר משבוע לפני מתן תורה. בקבלת התורה נאמר "ויחנו ישראל כנגד ההר" ודרשו חז"ל "כאיש אחד בלב אחד". כל דבר של קדושה, כל דבר גדול, צריך לבא מתוך חיבור ומתוך הבנה של כל ישראל חברים. מכאן יצמח החיבור.
כאשר זכינו, בסיעתא דשמיא, לשחרור ירושלים והר הבית, שאל הרב נריה זצ"ל מדוע לא זכינו לכיבוש הזה בשנת תש"ח ומדוע זכינו עתה שירושלים חוזרת אלינו בדרך פלא מעל הטבע ומעל כל הגיון ודעת? וענה על כך הרב נריה זצ"ל: בשנת תש"ח העם היה מפורד, הפלמ"ח פרץ דרך שער ציון ואילו חיילי האצ"ל עמדו לפרוץ דרך שער שכם. אילו היו כובשים את ירושלים הייתה נוצרת המחלוקת למי נאוה תהילה, מי הוא זה שכבש את ירושלים. והרי ירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו, עיר של אחדות וחיבור כוחות מתוך הבנה ושמירת המקום של כל אחד ואחד.
"ולא נתחלקה ירושלים לשבטים". ירושלים זו עיר שחוברה לה יחדיו, ולא זכינו לכיבוש ירושלים ומקום מקדשנו בגלל המחלוקת וריב האחים שהיה אז. אבל בזמן מלחמת ששת הימים, אומר הרב נריה, הייתה אחדות בעם, היה חיבור בציבורים, הייתה אווירה של התעלות. ממילא זכינו ל"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו".
גם עתה אנו צריכים להתמלא בעין טובה אחד כלפי השני. להוריד את מפלס ההאשמות של תקופת הקורונה ולחשוב איך לעזור אחד לשני, לראות את הטוב ולשמוח בו. כך נזכה בעז"ה לעלות מדרגה ולראות את קיבוץ הגלויות.
תקופת הקורונה לימדה אותנו שכולנו קטנים אצל בורא עולם. את נקודת הענווה הזאת אנו צריכים להמשיך מתוך חיבור של כלל האומה אחד כלפי השני, מתוך אהבה ויראה, אהבה ויראה כלפי בורא עולם, ואהבה ויראה כלפי בן אדם לחברו. מתוך כך אנחנו יכולים להמשיך ולהגיע לחג השבועות, מתוך "ויחן שם ישראל כנגד ההר" – כאיש אחד ובלב אחד.
=======
הרב יהושע מרדכי שמידט, הוא ראש ישיבת ההסדר 'נחלת יוסף' בשבי שומרון, מבית איגוד ישיבות ההסדר
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו